98. לאור טענתו של עו"ד ר. שצ. אמר לו שלא יעביר את המניות, ברור כי צ. הפר את ההסכם בדבר העברת המניות, ולא יוכל צ., ולא יוכלו הנתבעים האחרים, ת. וש., להסתמך על דבר זה כדי לטעון שהמתנה לא הושלמה. בכך שהוסמך עו"ד ר. לבצע את ההעברות, על סמך הסכם מחייב, רשאים היו א. ול. לראות את הפעולה כמושלמת.
99. א. כאן עליי להתייחס לטענה תמוהה שבסיכומי הנתבעים.
ב. עו"ד רודנקו טוען (סעיף 93), כי העברת המניות מושלמת רק ברישום רשם החברות.
ג. אין לי אלא להסיק שהוא טעה בקריאת סעיף 299 לחוק החברות התשנ"ט- 1999
"299. חברה תשנה את רישום הבעלות במניות
במרשם בעלי המניות כאמור בסעיף 130 (א)(1) בכל אחד מאלה:
1. נמסר לחברה כתב העברה של המניה בחתימתם של המעביר ושל הנעבר, ודרישות התקנון, אם נקבעו לכל, התקיימו".
ותקנה 2(א) לתקנות החברות (דיווח פרטי רישום וטפסים), התש"ס- 1999.
"2.א. הודעות לרשם על העברת מניות והקצאת מניות, בחברה פרטית, ייערכו לפי טפסים 3 ו- 4 שבתוספת, לפי העניין; החותם על ההודעה יציין על גבי הטופס כי הפעולה המדווחת נרשמה
--- סוף עמוד 93 ---
במרשם בעלי המניות המתנהל בחברה לפי סעיף 130 לחוק".
ד. השלמת העברת המניות נעשית ברישום אצל החברה במרשם בעלי המניות, ורישום אצל רשם החברות הוא צעד פורמלי כדי שרשם החברות ישקף את מצב המניות במידע שניתן לציבור; יש להבדיל הבדל היטב בין היחסים בין החברה לבעלי המניות מחד, לבין חיוב החברה לדווח לרשם החברות מאידך.
ה. אין בדיני החברות הוראה דומה להוראת סעיף 7 לחוק המקרקעין התשכ"ט- 1969 לפיה "העסקה נגמרת ברישום".
100. א. אוסיף כי לאחר ש. חדל להיות מעורב בניהול העסקים המשפחתיים, ל. הגיעה ארצה מ... ולמשך פרק זמן לא מבוטל ניהלה את העניינים.
ב. משום כך, ברור בעליל שהיא שינתה את מצבה בהסתמך על ההסכם משנת 2000, דבר המוסיף על הסיבות לדחיית הטענה שההורים היו רשאים לחזור בהם מהמתנה.
101. עו"ד ר. ייצג ומיצג את חברת ס. בע"מ, הוא זה אשר היה אמור להעביר את המניות, ולכן לצורך הליכים אלה, אני רואה כעשוי מה שאמור היה להיעשות, ולכן טענת הנתבעים נדחית ככל שהיא מבוססת על סעיף 5(ב) לחוק המתנה.
השפעה בלתי הוגנת או התנהגות מחפירה?
102. משנדחתה הטענה בדבר החזרה ממתנה שלא הושלמה, אדון עתה בטענת ההגנה בדבר ההתנהגות המחפירה של א. ול., על פי בסעיף 5(ג) לחוק המתנה מול טענת
--- סוף עמוד 94 ---