72. לדידם של רופאי 'מכבי' - חיי התובעת עמדו מנגד וסוגיית הפוריות אשר בגדרה נכלל החשד להידרוסלפינקס – נסוגה מפני המלחמה על חייה. משכך, החשד הפך לשולי וכך אף השלכותיו. אם היה נמצא לו בהמשך אישוש – חזקה על רופאי מכבי, כמו גם הרופאים המטפלים, כי היה מטופל. התנהלות רופאי מכבי הייתה סבירה אפוא ואין בה משום הפרה של חובת הזהירות שהם חבים לתובעת. לעניין זה ראה ע"א 1303/09 מרגלית קדוש נ' בית חולים ביקור חולים מפי השופט ריבלין:
מהו אם כן אותו מידע רפואי הדרוש למטופל " באורח סביר" כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע? ככלל החובה למסור לחולה מידע חלה...' רק על אותו מידע אשר חשוב כי יובא בפני החולה כדי שיוכל להחליט אם הוא מסכים לביצוע הטיפול... היקפו וטיבו של המידע אשר יהיה על הרופאים למסור לחולים ימשיכו להיגזר מזכותו של החולה להחליט, על בסיס מלוא המידע הנוגע לעניין אם להסכים לטיפול המוצע'" (השופט אור "בפרשת דעקה" (578-577, על מנת שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי שעתיד להיעשות בגופו תהא 'הסכמה מדעת' יש לספק לו מידע הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו, על הסיכונים והסיכויים הטמונים בו ועל אלטרנטיבות טיפוליות סבירות לטיפול האמור....מדובר במידע החיוני לקבלת ההחלטה, הכולל את הסיכונים, הסיכויים, ההשלכות של הטיפול שהחולה עומד לעבור, קיומן של חלופות טיפוליות והשלכותיהן וכיוצא באלה פרטים (השופטת שטרסברג-כהן בהלכת דעקה, 612). הפרת החובה – באי-מסירת מידע למטופל או במסירת מידע חלקי או חסר – פוגעת ביכולתו של המטופל לגבש החלטה בדבר קבלת טיפול רפואי באופן מושכל ומודע".
סיכום
73. סבל רב נגרם לתובעת עקב ניסיונותיה להרות. תחושות התסכול, הזעם והמרירות ניכרים בה. הנכות הנפשית ממנה היא סובלת והאובדן שהיה מנת חלקה הובילו אותה לרצון לבוא חשבון עם רופאיה. הגם שנתונה לה האמפטיה, הרי שבפועל, לא נמצא דופי במעשיהם של הרופאים. למרבה הצער, אין לרפואה מזור לכל כאב.
74. בענייננו, שוכנעתי כי הרופאים פעלו כרופאים סבירים ומיומנים וקיימו כלפי התובעת את חובת הזהירות הראויה.
75. לפיכך, התביעה נדחית. בשל נסיבותיה האישיות הקשות של התובעת, איני רואה לנכון להשית עליה הוצאות.
המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.