24. כלל הנקוט בפסיקה מימים ימימה, כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שנקבעו על ידי ערכאה קמא (ראה לעניין זה ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל מיום 15.3.11 (פורסם בנבו), סעיף 9 לפסק הדין ).
הרציונאל העיקרי של כלל זה נעוץ ביתרון של שופט הערכאה הראשונה, המתרשם באופן בלתי אמצעי מהעדים ויש לו יתרון ביחס לערכאת הערעור, לקבוע ממצאי מהימנות וקביעות עובדתיות.
מצד שני, לערכאה הדיונית אין יתרון בהסקת מסקנות מאותן עובדות, שכן אין לביהמ"ש שהתרשם ישירות מהעדים עדיפות על פני ביהמ"ש הדן בערעור.
25. במקרה הנדון, אני סבור כי יש להתערב במסקנת ביהמ"ש לפיה המשיבים הרימו את נטל ההוכחה הרובץ על שכמם להוכיח, כי הקטין הוא בנו של המשיב.
סבורני, כי שגה ביהמ"ש קמא במסקנה אליה הגיע לפיה הראיות שהונחו לפניו עומדות ברף ההוכחה הדרוש במקרה זה, וכי הונחו לפניו ראיות אובייקטיביות לקיום התא המשפחתי טרם הוריית הקטין. סבורני כי במקרה דנן הראיות שהוצגו בפני בית משפט קמא, לא היו מספיקות הן מבחינת כמותן והן מבחינת עוצמתן ואיכותן.
26. ובכן, נוהל המעמד אינו מטיל חובה מוחלטת להצטייד בפסק דין אבהות תוך דרישה של ב"כ היועמ"ש לביצוע בדיקת רקמות להוכחת האבהות, אלא שלפיו, במקרים מתאימים ניתן לקבל את הבקשה אם הוצגו ראיות אובייקטיביות לגבי קיום תא משפחתי טרם להוריית הקטין.
27. לא יכול להיות חולק בדבר היקף ההשלכות של קביעת אבהות. לזו השלכות רוחב שחורגות מעניינים של הצדדים הספציפיים. במקרה כגון זה שבפנינו, בו מדובר באם נתינה זרה, לקביעת האבהות השפעה על המדינה והציבור ומשום כך נועד אותו נוהל עם הדרישות הראייתיות שבו.
נוהל המעמד מבדיל בין מספר קטגוריות ובהתאם גם מבדיל בין הדרישות הראייתיות להכרה באבהות, החל מהדרישה המקלה במקרה של אזרח ישראלי הנשוי לאם הקטין כי אז ניתן להסתפק ב"ראיות מספקות על קיומם של חיים משותפים" (סעיף ג.ג1), ובהמשך הדרישה להמצאת "מסמכים מספקים על קיומם של חיים משותפים..." (מסמכים לעומת ראיות מכל מין וסוג שהוא) במקרה של תושב קבע בישראל (סעיף ג.ג2), וכלה בדרישה המחמירה יותר ל"ראיות אובייקטיביות" כמו במקרה שלנו.
לטעמי, במקרה דנן היה על המשיבים להציג מסכת ראייתית סובסטנטיבית בדבר קיום תא משפחתי, כאשר אורך התקופה הדרושה תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ויתר הראיות המונחות בפני ביהמ"ש, ואבהיר.