25. ערים אנו למכלול הבעיות והקשיים עליהם עמדו המשיבים, אלא שבענייננו, נקודת המוצא לדיון צריכה להיות כי תהליך הפונדקאות כבר זכה לגושפנקא חוקית, והוא מתקיים בישראל מזה שנים. השיקולים השונים שמפרטים המשיבים, כנגד ההזקקות לתהליך זה, כבר הובאו בחשבון על-ידי המחוקק, והוכנסו אל תוך כור ההיתוך שהניב תוצר מוגמר – הוא החוק שלפנינו. חוק נשיאת עוברים כבר כולל בתוכו איזון בין הזכויות והאינטרסים השונים העולים בסוגיה המורכבת. איזון זה מורכב מתנאי הסף המפורטים בסעיף 2 לחוק; מהרכבה המאוזן של הוועדה לאישור הסכמים הקבוע בסעיף 3 לחוק; מחוות הדעת השונות והמסמכים הנדרשים לפי סעיף 4 לחוק; ומהדיון הפרטני הנדרש מן הוועדה, המביא בחשבון, בין השאר, את הקריטריונים המפורטים בסעיף 5 לחוק. זוהי, אפוא, נקודת המוצא – החוק עומד על תילו ותהליך הפונדקאות הוא בר-ביצוע. זאת ועוד. יש להניח כי החוק שגובש מבקש ליתן ביטוי למורכבות האמורה, ועל כן יש לפעול בהתאם להליכים שנקבעו בו תוך הקפדה יתרה. על רקע זה, נמשיך ונבחן אם במקרה הנדון, פעלה הוועדה לאישור הסכמים כנדרש ובהתאם למצוות המחוקק.
26. בחינה יסודית של טענות הצדדים על רקע נסיבותיו המיוחדות של המקרה הנדון, מובילה למסקנה כי קמה עילה להתערבותנו בהחלטת הוועדה לדחות את בקשת העותרים על הסף.
אמנם, בפנינו טענו המשיבים כי בקשת העותרים נבחנה לגופה ובאופן פרטני, אולם לא שוכנענו כי כך נעשה בפועל. ברי כי הוועדה לא בחנה הסכם פונדקאות ספציפי, מסמכים רפואיים של העותרת ואף לא את מידת התאמתם של העותרים לאם פונדקאית פוטנציאלית. בחינת החלטת הוועדה מעלה כי חבריה סברו שמספר הילדים שיש לבני הזוג מהווה "שיקול סף", בבחינת אמת מידה חותכת שבכוחה למנוע כליל את האפשרות של פונדקאות. בקשתם של העותרים נדחתה, אפוא, על הסף רק מן הטעם שיש להם כבר שלושה ילדים ("בנסיבות פנייתכם" – כך נמסר לעותרים – "השתכנעה הוועדה כי בהיותכם הורים ל-3 ילדים אין המדובר במקרה חריג המצדיק סטייה מן הכלל האמור"). בכך הוסיפה הוועדה תנאי נוסף לתנאי הסף הקיימים, וזאת מבלי לשקול את המקרה לגופו.
27. המחוקק התווה בפירוט את ההליך שצריך להתנהל בפני הוועדה לאישור הסכמים. השלב הראשון של ההליך – כולל את בחינת התקיימותם של אותם תנאי סף בלעדיהם אין, הכלולים בסעיף 2 לחוק. העותרים שלפנינו נדחו כבר בשלב זה, הגם שלכאורה עומדים הם בתנאי הסף האמורים.