8. המשיבים מתייחסים בפירוט להיסטוריה החקיקתית של החוק, ומציינים כי נקודת המוצא של ועדת אלוני – ועדה ציבורית-מקצועית שמונתה לבחינת הנושא של הפריה חוץ-גופית על כל היבטיו (להלן: ועדת אלוני) – היתה שהסדר הפונדקאות נועד לפתור את בעייתם של זוגות חשוכי ילדים, בשל אי-פוריות של נשים שאינן מסוגלות לשאת הריון או שההריון מסכן את בריאותן. גם במסגרת הדיונים שהתקיימו במליאת הכנסת אגב הליכי חקיקת החוק, כך נטען, הודגש חזור והדגש כי הכוונה היא לחוקק חוק מצומצם אשר ייתן מענה לבעייתם של זוגות חשוכי ילדים בלבד ומסיבות רפואיות בלבד. ההנחה העומדת ביסודה של תפיסה זו, כך נטען, היא כי הליך הפונדקאות אינו בגדר יישומה של טכנולוגיה חדשה אשר, לכאורה, יש לכל אדם הזכות ליהנות ממנה, אלא כי מדובר בהליך חדשני, ארוך ורב סיכונים, הן נפשיים הן פיזיים, שיישומו אמור להיות בצמצום.
9. המשיבים מדגישים כי הליך הפונדקאות הוא הליך חריג, נדיר ומורכב ביותר, שאינו אמור להפוך לפתרון שגרתי בכל מקרה של בעיות פוריות, בפרט לגבי זוגות אשר להם כבר ילדים משלהם. לשיטתם, מצוי הליך זה בקצה הקיצוני ביותר של מדרג "הזכות להורות", וזאת בשל הבעייתיות הרבה הכרוכה במימוש הזכות. לעמדתם, בעיתיות זו נובעת, בין השאר, מההחפצה הכרוכה בשימוש בגופה של אשה אחרת לשם הגשמת שאיפת ההורות של ההורים המיועדים והסיכונים הבריאותיים לאם הנושאת. לאור האמור, טוענים המשיבים כי נקודת האיזון בין האינטרסים השונים משתנה, כשמדובר בבני זוג שלהם שלושה ילדים, זאת להבדיל מבני זוג חשוכי ילדים. לשיטתם של המשיבים, יש להפעיל את ההסדר במשורה, ואין מקום להרחיב את תחולתו על אותם זוגות שהתברכו במספר ילדים ומקיימים כבר חיי משפחה. על כן, כך נטען, השיקול שעמד לנגד עיני הוועדה – היות העותרים הורים לשלושה ילדים בריאים – הוא שיקול רלבנטי ולגיטימי. גם ההנחיות הפנימיות שלפיהן כיוונה הוועדה את פעולתה, כך נטען, משקפות עמדה המציבה את מספר הילדים כפרמטר רלבנטי. עוד טוענים המשיבים בהקשר זה כי העובדה שעם השנים, אושרו לא רק בקשות של זוגות חשוכי ילדים (שהן הרוב המספרי של הבקשות שאושרו), אלא גם בקשות של זוגות בעלי ילד אחד (שמספרן היה מצומצם יותר) וכן בקשות ספורות ביותר של זוגות בעלי שני ילדים שביקשו ילד שלישי (בנסיבות חריגות ויוצאות דופן) – מעידה על הפעלת שיקול דעת רחב, במסגרתו ניתן ביטוי הן למדיניות המצמצמת העומדת בבסיס החוק הן לנסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות התחשבות בהן במקרים חריגים. מדובר באיזון נאות ובשיקול דעת ראוי, שאינו מקים עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתם של המשיבים.