10. המשיבים מציינים כי ההחלטה ניתנה לאחר שבקשת העותרים נבחנה באופן פרטני, לגופה, בשים לב למכלול נסיבות העניין, לתכלית החוק ולאיזונים שהוא מתווה. לטעמם של המשיבים, קו הגבול שקבעו, לפיו יאושר השימוש באם פונדקאית על מנת לאפשר להורים מיועדים להביא לעולם בדרך זו עד שני ילדים, הוא במסגרת מתחם הסבירות הרחב של הוועדה. סבירותו של קו הגבול, כך נטען, מתחזקת נוכח העובדה שאותה אמת מידה של שני ילדים משמשת גם בבקשות לאישור הפריה חוץ-גופית במימון המדינה.
11. לבסוף, מציינים המשיבים כי להכרעה בשאלה הספציפית עשויות להיות השלכות על הקשרים רבים נוספים, וכי קבלת העתירה עשויה להביא להרחבה שאין לדעת את היקפה, של מעגל המשתמשים בהסדרי הפונדקאות. על כן, כך לשיטת המשיבים, אין להסתפק במיקוד המבט בעניינם של העותרים, אלא גם במשמעויות הרחבות יותר שעשויות להיות להיענות לבקשתם. לעניין זה מפנים המשיבים לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010, שהתקבל בכנסת ומסדיר את הסוגיה של תרומת ביציות למטרת הולדה. חוק זה מאפשר קבלת ביצית למטרת הולדה לאשה עד גיל 54, ועשוי להרחיב את מעגל המבקשים להיזקק להסדרי פונדקאות, שכן עד כה אשרה הוועדה הסכמי פונדקאות לאמהות מיועדות עד גיל 51. עוד מציינים המשיבים כי נוכח הניסיון המצטבר בהפעלת החוק, מונתה ביום 7.6.2010 ועדה ציבורית-מקצועית המונה אחד-עשר חברים, שנועדה לבחון את נושא הפריון וההולדה בכללותו, לאור שינויים חברתיים וטכנולוגיים שחלו בחברה הישראלית. ועדה זו, כך נתבשרנו, תבחן גם את סוגיית הסדר הפונדקאות על כל היבטיה.
ההסדר בחוק נשיאת עוברים
12. תהליך הפונדקאות הוא תהליך שבו אישה – האם הנושאת – מתחייבת להתעבר ולשאת ברחמה עובר, שמקורו בהפריה חוץ-גופית, המתבצעת בין זרע האב וביצית האם הגנטית או ביצית מתרומה. הפונדקאית נושאת את ההיריון בגופה עבור בני-זוג, ההורים המיועדים, בשל אי יכולתה של האם הגנטית לשאת את ההיריון או מאחר שההיריון עלול לסכן את בריאותה. עם הלידה, אמורה האם הנושאת למסור את היילוד להוריו המיועדים, על מנת שיגדלוהו כילדם לכל דבר ועניין.
13. שיטות משפט מערביות נבדלות זו מזו בגישתן לפונדקאות. חלק מן המדינות אוסרות את הפונדקאות כליל. חלקן מתירות את הפונדקאות ללא הגבלה. חלק מן המדינות מתירות את הפונדקאות באופן מוגבל, אך אוסרות על פונדקאות "מסחרית", כלומר על הסכמים שבהם האם הפונדקאית מקבלת תשלום על שירותיה. מדינות אחרות מאפשרות פונדקאות באופן מבוקר, תוך הגבלות שונות ובפיקוח של גופים ציבוריים ממלכתיים. זהו ההסדר הנהוג בישראל.