14. הפונדקאות בישראל מעוגנת בחוק נשיאת עוברים (לסקירה מקיפה של הפונדקאות בישראל עובר לחקיקת החוק, ראו: בג"ץ 2458/01 משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, פ"ד נז(1) 419, 435-431 (2002). להלן: פרשת משפחה חדשה). חוק נשיאת עוברים נחקק בעקבות ההמלצות שגיבשה ועדת אלוני, אשר פורסמו בדין-וחשבון מקיף מטעמה (להלן: דו"ח ועדת אלוני). דעת הרוב בוועדת אלוני היתה כי אין לנקוט ביחס לפונדקאות בגישה קיצונית, לאמור: "אין לאסור את הנושא באופן מוחלט, וגם אין להתיר אותו ללא שום הגבלות" (סעיף 7.3 לדו"ח ועדת אלוני). לאור האמור, הומלץ בדו"ח להתיר את הפונדקאות בישראל, אך זאת תוך הסדרת סוגיית ההסכמים לנשיאת עוברים בחקיקה, שתאפשר עריכת הסכמים כאלה באופן מבוקר.
15. חוק נשיאת עוברים מתיר, אפוא, את הליך הפונדקאות בישראל בתנאים מגבילים ובכפוף לאישור המדינה. כך, קובע החוק – בסעיף 2 – תנאי סף שאין בלתם להתקשרות בין ההורים המיועדים לבין האם הפונדקאית: היות ההורים המיועדים איש ואשה שהינם בני זוג (סעיף 2(1) לחוק); עריכת הסכם בכתב בין האם הנושאת לבין ההורים המיועדים (סעיף 2(2) לחוק); אישור ההסכם על ידי הוועדה לאישור הסכמים (סעיף 2(2) לחוק); היות הצדדים בגירים תושבי ישראל (סעיף 2(2) לחוק); האם הנושאת אינה נשואה (סעיף 2(3)(א)), אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים (סעיף 2(3)(ב)) והיא בת דתה של האם המיועדת (סעיף 2(5) לחוק); והזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד והביצית אינה של האם הנושאת (סעיף 2(4) לחוק). במקרים מסוימים, רשאית הוועדה, על פי לשון החוק, לאשר סטייה מתנאי הסף האמורים, לאמור: לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אשה נשואה (סעיף 2(3)(א) לחוק), וכן לאשר סטייה מן הדרישה לפיה האם הנושאת היא בת דתה של האם המיועדת (סעיף 2(5) לחוק) – והכול בכפוף לקריטריונים המפורטים בסעיפים אלה.
16. בנוסף, הוקם מנגנון פיקוח על הסכמים לנשיאת עוברים בדמות הוועדה לאישור הסכמים. ועדה זו, שהוקמה כאמור מכוח סעיף 3 לחוק, היא ועדה ציבורית-מקצועית, הכוללת שבעה חברים ובהם שני רופאים מומחים ביילוד ובגניקולוגיה, רופא מומחה ברפואה פנימית, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן ואיש דת לפי דתם של הצדדים להסכם. הוועדה נועדה ליתן מענה לאותם חששות, שעמדו ביסוד ההחלטה לאסור כליל את הליך הפונדקאות במדינות רבות. הוועדה בוחנת כל בקשה המוגשת לה, ועליה להחליט בהתאם לשיקול דעתה, אם מתמלאים התנאים הקבועים בחוק ואם ניתן לאשר את ההסכם בהתאם למכלול נסיבות העניין. בין השאר, אמורה הוועדה למנוע מצבים של התקשרות בהסכם בקלות ראש ללא הבנה מלאה של הדברים, למנוע ניצול של האם הנושאת או של ההורים המיועדים על ידי האם הנושאת ולמנוע כל חשש לפגיעה באם הנושאת ובילד שייוולד.