פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. האם חברותו של אדם בעמותה עשויה לפקוע בשל כך שחלפה תקופה ממושכת שבה לא פעל במסגרתה, גם אם תקנון העמותה אינו כולל הוראה בעניין? כמו כן, מהם כללי ההתיישנות החלים על הליך שנסב על בירור מעמדו של אדם כחבר בעמותה? שאלות אלה, ואחרות הכרוכות בהן, התעוררו במסגרת הערעור שבפנינו.
תחום המחלוקת: הכללים החלים על חברות בעמותות ועל התדיינות בעניינן
2. השאלה שבה התמקד הערעור דנן היא לכאורה שאלה נקודתית: מיהם האנשים שלהם מעמד של חברים בעמותת "ישיבת בית אורות", המפעילה ישיבת הסדר שנושאת אותו שם ופועלת באזור הר הזיתים בירושלים (להלן בהתאמה: העמותה ו-הישיבה). אולם, למעשה, הסוגיות שהועלו על-ידי הצדדים לצורך מענה עליה – בכל הנוגע לכללים החלים על חברות בעמותה והפסקתה ועל היבטים דיוניים הנוגעים לבירור שאלות מסוג זה – הן בעלות השלכות פוטנציאליות גם על התנהלותן של עמותות אחרות.
3. במישור המהותי, טענותיהם של הצדדים התמקדו בהוראותיהם של חוק העמותות, התש"ם-1980 (להלן: חוק העמותות) והתקנון המצוי הקבוע בתוספת הראשונה לו. במישור הדיוני, טענותיהם נסבו בעיקר על השלכותיהם האפשריות של דיני ההתיישנות על בירור המחלוקות ביניהם, ובכלל זה כלל הגילוי המאוחר הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות).
רקע כללי על העמותה
4. אפתח ברקע עובדתי קצר. העמותה נוסדה ונרשמה בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת. בין מטרותיה נמנו, בין השאר, "הוראה, מחקר והפצת תנ"ך ויהדות". באותה עת העמותה אימצה את התקנון המצוי שבתוספת הראשונה לחוק העמותות. יוער כי במהלך השנים הוכנס שינוי בתקנון העמותה (להלן גם: התקנון), אך זה אינו נוגע לענייננו. סעיף 1 לתקנון, שעוסק בדרכי קבלת חברים לעמותה, קובע כך:
"(א) מייסדי העמותה הנם חברים בה מיום רישום העמותה בפנקס העמותות.
(ב) אדם החפץ להיות חבר העמותה יגיש לועד בקשה בלשון זו:
...
(ג) ההחלטה בדבר קבלת המבקש כחבר העמותה או אי קבלתו נתונה בידי הועד; סירב הועד לקבל את המבקש, רשאי הוא לערור על הסירוב לפני האסיפה הכללית הקרובה".
אם כן, ועד העמותה (להלן: הוועד) הוא שמחליט ברגיל על קבלת חברים, אך האסיפה הכללית של העמותה (להלן: האסיפה הכללית) מוסמכת להחליט בעררים על סירובו לקבל אדם כחבר.
5. סעיף 3 לתקנון, שהוא בעל רלוונטיות רבה להמשך הדיון, עוסק בהפסקת החברות בעמותה וזו לשונו: