34. טענות לעניין נטלי ההוכחה – המשיבים מוסיפים וטוענים כי משהוכחה חברותם בעמותה מלכתחילה, על המערערים מוטל הנטל להוכיח כי מעמדם זה פקע – והם לא עמדו בו. המשיבים טוענים עוד כי המערערים כלל לא פירטו מהו הנזק הראייתי אשר כביכול נגרם בנסיבות העניין.
35. טענות לגוף הדברים בעניין פרישת המשיבים מהעמותה – לשיטתם של המשיבים, העובדה ששמותיהם הושמטו בשלב מסוים ממסמכיה הרשמיים של העמותה אינה משליכה על חברותם בה, שכן חברות פוקעת רק בהתאם להוראותיו של התקנון. המשיבים מטעימים כי טענת המערערים שהודיעו על פרישתם בכתב הועלתה לראשונה רק בשלב מאוחר של ההליך שהתנהל בפני הערכאה הקודמת, ומשכך בית המשפט המחוזי לא נדרש אליה בפירוט. ממילא, נטען כי מדובר בטענה כללית מאד שאותה לא גיבו המערערים בדבר. המשיבים מוסיפים וטוענים כי פרישה על דרך של התנהגות אינה מעוגנת כלל בחוק העמותות או בתקנון, ואילו ההוראה בתקנון הנוגעת לפרישה היא ברורה וקובעת כי זו טעונה הודעה בכתב. עוד נטען כי הכרה בטענות המערערים תטיל צל של אי-בהירות באשר למצבת החברים בכל עמותה, ותכרסם בדרישות הפורמליות הקבועות בהקשרים האמורים בחוק העמותות ובתקנון.
36. טענות לגוף הדברים בעניין חברותם של המערערים בעמותה – המשיבים מטעימים כי בית המשפט המחוזי צדק גם בכך שלא הכיר בחברותם של המערערים 11-6, אשר בעניינם טענו כי צורפו לעמותה ב"מחטף", תוך הצגתם של מסמכים מזויפים וחסרים ובעיצומו של הסכסוך בין הצדדים. המשיבים טוענים כי בית המשפט המחוזי ביסס את קביעתו בעניינם של המערערים 11-6 על המצב העובדתי והמשפטי שהוכח בפניו, ולא רק על העובדה שמערערים אלו לא התייצבו להליך. בנוסף, נטען כי אי-התייצבותם של המערערים 11-6 מחזקת את המסקנה שמדובר ב"אנשי קש" מטעם המערער 1, דהיינו מי שהם נטולי עניין ממשי בהליך או בחברות בעמותה.
הדיון בפנינו
37. ביום 15.4.2019 התקיים הדיון בערעור במעמד הצדדים, במהלכו הם חזרו על עיקרי טענותיהם. כמו כן, הצדדים התייחסו למגעים שקיימו למציאת פתרון לשאלות מושא הערעור וכן להסדרת היבטים נוספים הנוגעים לפעילות העמותה, ואשר לא צלחו. בתום הדיון הבענו בפני הצדדים את עמדתנו כי טוב יעשו אם ישלימו את הדין והדברים ביניהם. בהמשך לכך, הורינו להם להגיש הודעה משותפת בתוך 45 ימים, אשר בה יוכלו לעדכן אם הגיעו לכלל הסדר.
38. ביום 5.6.2019 הודיענו בא-כוח המשיבים כי על אף "ניסיונות חוזרים ונשנים" לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות. בא-כוח המשיבים אף הוסיף כי מספר פניות שנעשו מצדם למערערים, לשם הגשת הודעה המוסכמת על שני הצדדים, לא נענו. דומה אפוא כי הגיעה השעה ליתן פסק דיננו.