שאלה שנייה – האם טענת ההתיישנות נטענה ב"הזדמנות הראשונה"?
49. כאמור, יש לומר כי דיני ההתיישנות חלים על תובענה מסוג זה שהגישו המשיבים. אולם, שאלה נפרדת היא האם טענת ההתיישנות הועלתה במועד הנדרש לכך.
50. לצורך הדיון בהקשר זה, רלוונטי סעיף 3 לחוק ההתיישנות המורה כי "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". ביסודה של דרישה זו מצוי הניסיון למנוע מקרים בהם יחלו דיונים בתביעות שלמעשה התיישנו ויבוזבז זמן שיפוטי יקר (ראו: עניין רוז'נסקי, בעמ' 370; ע"א 9245/99 ויינברג נ' אריאן, פ''ד נח(4) 769, 784 (2004) (להלן: עניין ויינברג)). כבר נפסק, כי בהתחשב בכך שהמשמעות המעשית של קבלת טענת התיישנות היא חסימה של זכות הגישה לערכאות, השאלה של "ההזדמנות הראשונה" להעלאתה נבחנת ביחס למגוון המצבים שבהם בעל דין יכול היה להעלותה, מתוך גישה מרחיבה (ראו: עניין ויינברג, בעמ' 785-784; ע"א 2242/03 אברהם נ' רשאד, פסקה 13 (18.7.2005)). ככלל, שלב הגשת כתב ההגנה מסמן את "קו הגבול" הדיוני שלאחריו לא יתאפשר עוד להעלות טענת התיישנות (ראו: ע"א 580/73 טויטו נ' ביטון, פ''ד כח(2) 527, 529 (1974); תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי; טל חבקין התיישנות 101 (2014) (להלן: חבקין)). עם זאת, עוד קודם לכן, התדיינויות בעניין בקשות לפטור מאגרה, לסילוק התובענה על הסף או למתן סעדים זמניים יכולות כולן להוות הזדמנות ראשונה להעלות את טענת ההתיישנות (ראו למשל: רע"א 5902/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פרידנברג, פסקה 4 (14.7.2004); רע"א 2208/09 יצהר נ' עיזבון אברהם, פסקה 19 (26.1.2010); ע"א 3451/07 קאופמן נ' כהן, פסקה 6 (18.2.2010)). השאלה האם הוחמצה הזדמנות זו תיבחן לפי מהות ההליך שבו לא הועלתה הטענה, העניין שהיה בו לנתבע והשאלה האם עורר במסגרתו טענות לגופה של המחלוקת בין הצדדים (ראו: עניין רוז'נסקי, בעמ' 370; רע"א 4049/97 אסורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי, בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק), פ''ד נא(4) 716, 720-719 (1997); חבקין, בעמ' 103; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 181 (מהדורה שתים עשרה, 2015) (להלן: גורן)).
51. מן הכלל אל הפרט. המשיבים טענו כי המערערים החמיצו מספר הזדמנויות להעלאת טענת ההתיישנות, לפני שזו נטענה על-ידם לראשונה במסגרת תשובתם לתובענה. אכן, אני סבורה שהדין עמם.