נוסף על נימוקים אלו, שהם כאמור יפים גם לענייננו, הרי שלא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה לסטות מדרך המלך ולהורות על מכירה פומבית, ובדרך זו לאפשר ליזמים נוספים לקחת חלק בהליך המכירה, לטובת כלל השותפים.
בנוסף, מסקנה זו נובעת מהשאיפה למנוע עידוד של מכירה של חלקים (או שברירי חלקים) במקרקעין לצדדים שלישיים (כדוגמת חצי חינם וגינדי; אף שמבחינה קניינית אין דופי בעצם רכישת הזכויות על ידן: "[]לגבי שאלת הליכי פירוק השותפות נכסי דלא ניידי אין המניע חשוב", שם). מכירה כאמור תורמת לסרבול ההליכים בין השותפים ה"וותיקים". מקומם של אותם יזמים להשתתף בהליכים הוא בשלב פירוק השיתוף בין השותפים המסורתיים. דרכם תהיה סלולה להשתתף בהליכים אלו אם יקפיד בית המשפט על העיקרון של מכירה פומבית, והאפשרות של התמחרות פנימית תיוותר בגדר היוצא מן הכלל בלבד. הקפדה כאמור תבטיח כי לא יהיה צורך במהלכים מלאכותיים של הצטרפות לשותפות, אך לשם הבטחת ההשתתפות בהליכי המכירה.
27. התייחסות בקצירת האומר לטיעונים נוספים:
a. התיבה "דרך אחרת" בסעיף 40(ב) לחוק המקרקעין פורשה בפסיקה כדנה באפשרות שלפיה פירוק השיתוף בדרך של מכירה ייעשה במסגרת התמחרות פנימית, להבדיל ממכירה "בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל" (ע"א 190/73 חזקיהו נ' שרף, פ"ד כח(2) 44 (1974)). נפסק כי "אין בתביעה זו בשום פנים כדי לאפשר לבית המשפט להורות על מכירת חלקים מסוימים מהנכס לצורך פירוקו" (עניין ויסמן, פסקה 12).
b. סעיף 41(ג) לחוק המקרקעין – פירוק במקרים מיוחדים ("היתה המניעה לחלוקה בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף או לחלקם ביניהם, ובלבד שישלמו לאותם השותפים מה שהיה נופל בחלקם אילו המקרקעין היו נמכרים כאמור בסעיף 40"): אין בסעיף זה כדי להביא לאימוץ עמדת הנתבעות 1, 2 וגינדי, של כפיית רכישה של זכויות המיעוט על ידי בעלי זכויות הרוב. הסעיף עוסק, כאמור בכותרתו, במקרה מיוחד, כאשר קיימת מניעה מחלוקה בעין של המקרקעין רק לגבי מקצת השותפים. בענייננו, כאמור, אין היתכנות לפירוק השיתוף על דרך של חלוקה בעין (לא הוגש תשריט חלוקה) (ע"א 319/74 עניין רובינשטיין, בעמ' 458 ("הוזכר גם סעיף 41 (ג) של החוק האומר כי אם היתה המניעה לחלוקה-בעין רק לגבי מקצת השותפים, רשאים האחרים לקיים את המקרקעין בידם במשותף. גם סעיף זה אינו נוגע כלל לעניננו, כי הרי המניעה לחלוקה-בעין אינה רק לגבי מקצת השותפים, אלא לגבי כולם. סעיף 41(ג) מרשה חלוקה-בעין כאשר גודל חלקיהם של מקצת השותפים מאפשר את הפרדת חלקיהם בעין מיתר החלקה. במקרה כזה יכולים שותפים אלה לרכוש את חלקיהם של האחרים, שגודל חלקיהם אינו מאפשר את הפרדתם-בעין מכלל החלקה"; ע"א (מחוזי חי') 34754-01-18 מובאריכי נ' ג'רוס, פסקה 25 (15.8.2018)).