לכל אלה יש להוסיף גם את הסנקציה הפלילית הקבועה בסעיף 9 לחוק איסור הפליה, שעל אף הקושי להפעילה הנובע ממאפייני המשפט הפלילי, נועדה לשמש גורם הרתעה נוסף מפני ביצוע הפליה.
21. על כן, ונוכח צירוף כל האמור לעיל גלויה וברורה החיוניות בהחלת חוק איסור הפליה על מכר דירות, שכן שימוש בכלים משפטיים חלופיים אין בהם באופן אמיתי מענה לנפגעי הפליה, אף מקום שמבחינה משפטית עיונית השימוש בהם אפשרי. הסתמכות על כך שנפגעי הפליה יגישו תביעות רגילות לבתי המשפט מתעלמת מהקשיים הרבים הכרוכים כאמור בהגשת תביעות כאלה. גלוי לעין כי זו הייתה גם סברת המחוקק, שכן אילו סבר כי הדין הכללי מספק מענה הולם לנפגעי הפליה, לא היה צורך בחקיקת חוק איסור הפליה כלל. לכן, בהעדר מניעה חוקית או טעם ענייני משכנע המצדיק הימנעות מהכרעה ישירה בשאלה של תחולת החוק על מכר דירות, אין להשלים עם תוצאה לפיה הכלים החשובים והחיוניים שהחוק מעמיד לרשות המאבק בהפליה לא יחולו על תחום חיוני וחשוב כמו תחום הדיור. אוסיף, כי משעלתה השאלה ובתי המשפט קמא דנו והכריעו בה, אין בידינו להותיר שאלה זו תלויה ועומדת וממילא נדרשת הכרעה לכאן או לכאן. מאחר ואני סבור כאמור כי חוק איסור הפליה חל גם על הפליה במכר דירות של מי שעיסוקו בכך, איני רואה צורך לבחון באופן פרטני את הכלים המשפטיים החלופיים שהוצעו למתן סעד במקרה כגון דנן.
אפנה כעת להצגת עמדתי לגוף השאלה של תחולת חוק איסור הפליה על מכר דירות על ידי מי שעיסוקו בכך.
ב. תחולת חוק איסור הפליה על מכר דירות
(1) פרשנות לשונית ותכליתית
22. כידוע, פרשנות דבר חקיקה מתחילה מלשונו ומוגבלת על ידה. יחד עם זאת, מאחר ולשון דבר החקיקה לבדה לא מספיקה במקרים רבים כדי להכריע לגבי משמעותו, במקרים כאלה יש לבחור מבין החלופות הלשוניות האפשריות את זו המגשימה באופן הטוב ביותר את תכליתו של דבר החקיקה. (ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ"ד לט(2) 70, 74 (1985); בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מד(3) 529, 544 (1990), להלן ענין לאו"ר; בג"ץ 2257/04 סיעת חד"ש - תע"ל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד נח(6) 685, 701 (2004); בג"ץ 6824/07 מנאע נ' רשות המיסים, פ"ד סד(2) 479, 504 (2010); ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 34 (14.5.2012) (להלן: עניין רוטמן)).
תכלית דבר החקיקה מורכבת מתכלית סובייקטיבית, שעניינה במטרות שחברי הגוף המחוקק ביקשו להשיג באמצעותו, ומתכלית אובייקטיבית, שעניינה במטרות ובערכים שדבר החקיקה נועד להגשים בחברה דמוקרטית (בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1) 749, 764 (1993); בג"ץ 869/92 זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד מו(2) 692, 706 (1992); ענין רוטמן שם; אהרן ברק פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה 201 (1993) (להלן: ברק - פרשנות החקיקה)).