43. אין גם כל הצדקה עניינית להחריג דווקא דירות הנמכרות על ידי חברה קבלנית מתחולתו של החוק, אלא להפך. יש הצדקות חזקות להכללתן, כפי שפורט לעיל. יודגש שוב כי אין מדובר בהחלת איסור הפליה על אדם שעה שהוא מבקש למכור או להשכיר את דירתו הפרטית. מדובר על עוסקים, ובמקרה הנדון מדובר על חברה קבלנית אשר משווקת דירות לציבור הרחב. אין לה כל אינטרס לגיטימי להפלות כשם שאין אינטרס לגיטימי כזה לכל מוכר מוצר אחר, או לספק שירותים או לגורם המפעיל מקום ציבורי - שעל כולם אוסר החוק להפלות.
האינטרסים העומדים כנגד איסור ההפליה במכירת מוצרים הם חופש ההתקשרות וזכות הקניין העומדים למוכר. חוק איסור הפליה איזן בין האינטרסים הללו בכך שהגביל את תחולתו למכירת מוצר במסגרת עסקית, להבדיל ממכירה פרטית. אין שום הצדקה לגיטימית לשנות את נקודת האיזון הזו רק לגבי מקרקעין. חופש ההתקשרות וזכות הקניין של חברה קבלנית אינם חזקים יותר מחופש ההתקשרות וזכות הקניין של יבואן מכוניות, של רשת חנויות מוצרי חשמל או של בעלים של סופר-מרקט או חנות מכולת. בהקשר זה חשוב להזכיר כי הכלל הוא שלכל אדם עומדת החירות לבחור היכן לגור ומכאן שגם את החירות לבחור היכן לא לגור, אך לאף אדם לא עומדת הזכות לבחור את שכניו, ודאי שלא על סמך קריטריונים בלתי רלבנטיים (השוו לעניין זה את סעיף 6ג(ג) לפקודת האגודות השיתופיות האוסר על הפליה בקבלה ליישוב קהילתי "מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית-פוליטית", ופסק הדין בסוגיה זו בבג"ץ 2311/11 סבח נ' הכנסת [פורסם בנבו] (17.9.2014)). ההיתכנות כי רוכשים פוטנציאליים של דירות בפרויקט דיור יירתעו מרכישת דירה היות שחברי קבוצות שעשויות לסבול מהפליה עשויים לרכוש דירה בפרויקט, היא לא טעם לגיטימי להחרגת דירות מתחולת חוק איסור הפליה, כשם שההיתכנות שמבלים פוטנציאליים במועדון ריקודים יירתעו מלהגיע למועדון בשל הסיכוי שיבלו שם גם חברי קבוצות שעשויות לסבול מהפליה היא לא טעם לגיטימי להחרגת מועדוני ריקודים מתחולת החוק.
ככלל, ניתן לסווג את המניעים להפליה בהספקת מוצרים, שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים לשניים: מניעים כלכליים ומניעים אידיאולוגיים (ברק מדינה "איסור הפליה במגזר הפרטי מנקודת מבט של תאוריה כלכלית" עלי משפט ג 37, 52 (התשס"ג)). שני מניעים אלה אינם לגיטימיים, והתכלית המוצהרת שלשמה חוק איסור הפליה בא לעולם היא כדי למנוע הפליה הנובעת מהם. במובן הזה, מעבר לשאלת התכלית הסובייקטיבית בה דנתי בהרחבה, אין כל מאפיין ייחודי לתחום המקרקעין אשר מצדיק מהבחינה האובייקטיבית את החרגתם מתחולת חוק איסור הפליה; להפך - המאפיינים הייחודיים של דירות מגורים, מחייבים דווקא כי חוק המבקש למנוע הפליה של חברי קבוצות אשר נוטות לסבול ממנה יחול גם עליהם, שכן המניעים להפלות בתחום הדיור עשויים להיות חזקים יותר מאשר במקרים אחרים.