17. כך הוא גם מנקודת הראות של דיני הקניין. מנקודת ראות זו, מקרקעי המדינה שרמ"י מופקדת על ניהולם כפופים לאינטרס הציבורי, דהיינו: לאינטרס המשוקלל של הציבור כולו – יהודים, ערבים, דרוזים וכל יתר אזרחי המדינה – להבדיל מאינטרס סקטוריאלי כזה או אחר. כפיפות זו לאינטרס הציבור בכללותו, משמעה איסור חמור על הפליה בין אזרחי המדינה מטעמים כגון דת, גזע, השתייכות לאומית, מין, מגדר ונטייה מינית בהקצאת זכויות במקרקעי המדינה. איסור זה נצמד למקרקעי המדינה מכוח הדין, ולרמ"י אין את הכוח המשפטי לשחררם מהאיסור על ידי מכירתם או החכרתם לגורם פרטי. במובן זה, כפיפות המקרקעין לאיסור על הפליה כמוה כשיעבוד, כזיקת הנאה או כנטל שרובץ על המקרקעין (השוו Jeffrey E. Stake, Toward an Economic Understanding of Touch and Concern, 1988 DUKE L.J. 925). מקרקעי המדינה יישארו אפוא כפופים לאיסור על הפליה עד אשר יימכרו, יוחכרו או יושכרו לגורם פרטי באמצעות מכרז או באמצעות הליך אחר שאיננו מפלה בין אנשים על רקע דת, גזע, השתייכות לאומית, וכיוצא באלה.
18. בין אם נלך בדרך חוזית ובין אם נאמץ לעצמנו נקודת ראות קניינית, נגיע למסקנה כי רמ"י אינה יכולה לפרוק מעצמה את עולו של המשפט המינהלי הכללי ואת חובותיה לפי חוק רמ"י, שכאמור מצמיחים איסור על הפליה, באמצעות כניסה למיזם בניה עם קבלן פרטי. שיתופה של חברה קבלנית פרטית במיזם כזה אינו יכול להפוך את מקרקעי המדינה, שעליהם מתבצע המיזם המשותף, למקרקעין פרטיים, ואין בכוחו להסיר את כפיפות המקרקעין הללו לאיסור על הפליה. מטעמים אלו, החברה הקבלנית הפרטית, אשר בוחרת ליטול חלק במיזם בניה של רמ"י להקמת דירות מגורים לציבור על מקרקעי המדינה, מקבלת לידיה את המקרקעין בהיותם כפופים לאיסור על הפליה. כפיפות זו מגבילה את חירותה של החברה לבחור לעצמה בעל חוזה. במגעיה עם רוכשי הדירות הפוטנציאליים, החברה לא תוכל להתעלם מהאיסור על הפליה אשר רובץ על מקרקעי המדינה, ותהא חייבת אפוא להתאים את פעולותיה לאיסור זה ולהימנע מהפרתו.
הפרת האיסור על הפליה במכירת דירות שנבנו על מקרקעי המדינה על ידי יזם פרטי
19. מה דינה של חברה קבלנית פרטית שהתקשרה בחוזה עם רמ"י במסגרת מיזם משותף להקמת דירות על מקרקעי המדינה ולאחר מכן סירבה למכור לאזרח דירה בשל דתו, גזעו, השתייכותו הלאומית, מינו, מגדרו או נטייתו המינית? לטעמי, התשובה לשאלה זו הינה פשוטה. כפי שהסברתי, חברה פרטית כאמור כפופה לאיסור על הפליה ואין היא רשאית להתנער ממנו במגעיה עם רוכשי דירות פוטנציאליים. התנערות מאיסור זה סוטה משורת הדין ועל כן היא מהווה שימוש לרעה בזכות, מעשה המנוגד לאמור בסעיפים 39(א) ו-61(ב) לחוק החוזים. התנערות כאמור גם מהווה ניהול משא-ומתן טרום-חוזי בדרך לא מקובלת – מעשה המפר את דרישתו של סעיף 12(א) לחוק החוזים. כל אחת מעוולות אלו מקימה את זכות הנפגע לקבלת פיצויים בגין נזקיו.