137. המומחה לזר בחן את טענות הצדדים גם לעניין שיפוץ בית אלי, ומצא כי סכום הרכישה מופיע בדוחות הכספיים של החברות ונכלל בטופס הפחת שלהן וכפועל יוצא מכך קבע כי הסכך ועבודת האלומיניום שבוצעה בביתו הפרטי של אלי מהווה חלק מהרכוש הקבוע שלהן (עמ' 13 לחוות הדעת), ואולם, הוכח כי רישום עבודת השיפוץ הפרטית בספרי החברה נעשה ללא הצדקה והיה שגוי, כפי שהודה בחקירתו מנהל החשבונות שאישר רישום זה - הברמן (ראו בעמ' 76-75 לפרוטוקול).
המומחה לזר אף מצא כי יש לחייב את אלי בגין הוצאה פרטית זו, "אם כי סכום החיוב הינו 8,009 ₪ ולא 9,291 ₪ המהווה סכום כולל מע"מ, אשר כאמור, סביר שנדרש על ידי החברה". יוסי אישר בעדותו כי אמנם החברה הזדכתה על חשבונית זו (עמ' 342 לפרוטוקול).
138. אלי ביקש להסתייג מקביעה זו של המומחה, בטענה כי יש ללמוד על הסכמתם של ברוך ואדם לזקיפת הוצאת השיפוץ על חשבון החברות מעצם הכללת ההוצאה בספרי החברה. אלי טען כי מאחר שהסכך מופיע בטופס הפחת בדוחות הכספיים, עליהם חתומים אדם וברוך, חזקה שהם ידעו כי המוסך שילם עבור השיפוצים וכי הם הסכימו לכך.
139. אין בידי לקבל טענה זו משני טעמים:
הטעם הראשון הינו מהימנות עדויותיהם של אדם וברוך לפיהן לא ידעו כי עלות השיפוצים בביתו הפרטי של אלי נעשית על חשבון המוסך, לא נתנו את הסכמתם לכך ובעיקר כי לא קיבלו תמורה בעד זה. מצאתי כי עדויותיהם בנושא זה היו קוהרנטיות, עקביות ומהימנות – והעדפתי עדויות אלו על פני דבריו של אלי.
140. הטעם השני נעוץ בכך שהתרשמתי שאדם וברוך לא היו מעורבים בכל הקשור לניהול הכספים, קל וחומר שלא היו בקיאים בדוחות הכספיים של החברות. כך גם עלה מעדותם של הברמן ורו"ח בר און (ראו, עמ' 61 ו- 511 לפרוטוקול, בהתאמה). בנסיבות אלו, מצאתי שאין ללמוד מכך שאדם וברוך חתמו על הדוחות הכספיים על ידיעה והסכמה שהשיפוצים שבוצעו בביתו של אלי היו על חשבון המוסך, קל וחומר שאין בכך הוכחה כי נעשתה התחשבנות מאוחרת במזומן בגין כך, כנטען על ידי אלי.
141. לסיכום נושא זה הנני מורה כי על אלי להשיב לחברות בגין הוצאה פרטית זו של שיפוץ ביתו בסך של 8,009 ₪, כפי שקבע המומחה לזר.
142. באשר לטענות החברות בדבר רכישת מזגנים לביתו הפרטי של אלי על חשבונן – אלי דחה טענה זו, וטען כי המזגנים נרכשו עבור המוסך והותקנו במשרד הקבלה של המוסך ובחדר הלקוחות ולא בביתו הפרטי (סעיף 81 לתצהיר אלי).