203. בחינת מערכת היחסים בין הצדדים מגלה כי בעלי המניות נקלעו למשבר אמון חריף ולאובדן אמון טוטאלי, היורד לשורשם של דברים ושל מערכת היחסים, עד כדי מצב של
204. הלכה פסוקה היא כי אובדן אמון בחברה המאופיינת כמעין שותפות, כמו בענייננו, עשוי להקנות סעד בגין קיפוח המיעוט. בהקשר זה, נקבע בפסק דין אדלר, כי כאשר מדובר במצב של אובדן אמון בין בעלי מניות הסעד המתאים הוא סעד של הפרדת כוחות בין הצדדים. סעד זה ייתכן בנסיבות המתאימות, גם במקום שבו הצד הטוען לקיפוח לא עתר לקבלת סעד כזה ואף במקום שבו נמצא כי הצד המקופח כלל אינו זכאי לסעד להסרת קיפוח בנסיבות העניין (ראו, פס' 76 – 79 לפסק דינו של השופט דנציגר בעניין אדלר).
205. סבורה אני כי הדברים נכונים גם בענייננו. מהמבחנים שהותוו בפסיקה וכפי שכבר נקבע לעיל, ברי כי לפניי חברה שהיא מעין שותפות. יפים לעניין זה, איפוא, דבריה הנכוחים של כב' השופטת חיות (כתוארה אז) בפסק הדין בעניין פרט תעשיות מתכת:
בחברות מסוג זה יש משנה חשיבות לאמון השורר בין בעלי המניות וכבר נפסק כי "כפי שבשותפות איננו מעוניינים לכפות על מי מהשותפים את המשך היחסים לאחר שאבד האמון ביניהם, כך גם, אף אם במידה פחותה, כאשר מדובר במעין-שותפות" (עניין אדלר, בפסקה 76).
206. מהו הסעד הראוי בענייננו? בעניין אדלר עמד כב' השופט דנציגר על קשת הסעדים העומדים לפני בית המשפט בבואו להורות על הפרדת כוחות בין בעלי המניות, והם סעד של פירוק החברה; סעד של רכישה כפויה; סעד של התמחרות בין הצדדים וסעד של התמחרות פתוחה (ראו, פס' 90-83 לפסק דין אדלר).
207. בהתאם לנקבע בעניין אדלר, במקרים מסוג זה, דרך המלך היא סעד של התמחרות בין הצדדים, בדרך של שיטת המעטפות, בה כל אחד מהצדדים מגיש באופן סימולטני מעטפה שבה הצעת שווי עבור החברה כולה, שעל פיה הוא מוכן לרכוש את מניות הצד שכנגד.
208. הטעם לכך הוא שהתמחרות בשיטת המעטפות נחשבת כשיטת התמחרות שוויונית יותר, הנעשית בשווי הוגן, ללא תלות במעריך חיצוני, ומעניקה לשני הצדדים הזדמנות שווה לרכוש את החברה, מבלי להעניק יתרון משמעותי לאחד מהם (פסקה 88 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר בעניין אדלר). שיטה זו עדיפה בעיני במקרה דנן, שבו לא הוכח כי לאחד הצדדים יש יתרון כלכלי מבחינה מימונית ותזרימית או כי קיימת הצדקה לתת יתרון כלשהו לצד מסוים.
209. עוד אוסיף, כי בהליך דנן נערכה חוות דעת מטעם בית המשפט בעניין הערכת שווי החברות, נכון ליום 24.11.2013. בהתבסס על נתונים שהועברו לידי המומחה לזר וכן בהתבסס על חוות דעת שמאית שהוגשה על ידי ליפה, וצורפה לחוות הדעת, נמצא כי שוויו של המוסך נאמד בסך של 2,181 אלפי ₪ ושווי מבנה המוסך נאמד בסך של 1,733 אלפי ₪ (עמ' 3 לחוות הדעת בעניין שווי החברות).