בהתייחס ובהמשך לפסק דינו הנזכר של ביהמ"ש העליון בבע"מ 2685/11, אני סבור כי יש להוסיף ולחדד את אופיים וטיבם של השיקולים אותם ישקול ביהמ"ש עת יבוא לבחון טובתו של הקטין במסגרת השלב הראשוני של המידרג הראיות – רוצה לומר, השלב בו נבחנת טובתו של הקטין המצוי לפנינו.
מתוך כוונת המחוקק העולה מהוראות התיקון לחוק ניתן ללמוד באופן ברור כי על דרך הכלל מניעת הטלת כתם הממזרות על הקטין הינה טובתו הראשונה במעלה ועדיפה היא על טובתו בחשיפת זהות אביו הביולוגי. כל שנדרש ביהמ"ש לבחון הינו האם בנסיבות הענין שלפניו קיימת נסיבה מיוחדת המצדיקה חריגה מכלל ההימנעות מבדיקת סוגית האבהות עת עולה חשש ממזרות. אך ורק כאשר תימצא נסיבה מיוחדת החורגת מעצם הנזק הכללי הנגרם לכל קטין, מטיבעם של דברים, בשל אי ידיעת זהות אביו הביולוגי, או- אז יוותר פתח לשיקול דעתו של ביהמ"ש בבדיקת שאלת האבהות בדרכים שונות.
38. ומה היא אותה נסיבה מיוחדת וחריגה בשלה יבחן ביהמ"ש אבהותו של קטין על אף החשש להטלת כתם על יחוסו? אני סבור כי אין לקבוע בדבר מסמרות, ואולם ברי כי עסקינן ברשימת נסיבות לא סגורה אשר אינה מוגבלת אך ורק לנסיבות המפורטות בסע' 28 ה (4) לחוק מידע גנטי שענינם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם. כך אפשר, כדוגמה, שמצב נפשי קשה ביותר של הקטין אשר התקיים כבר עובר להגשת התביעה, ואשר מקורו והורתו בהעדר דמות אב וידיעת זהותו, תצדיק בחינת אבהות באם יוכח כי אכן חשיפת זהות האב תביא להטבה משמעותית במצבו של הקטין. ודוק, אין כוונתינו למצב רגיל בו אין הקטין יודע את זהות אביו והדבר אינו מטיב עם מצבו הריגשי, שהרי דומה שאין חולק כי לכל קטין נגרם נזק כזה או אחר מעצם העובדה כי אינו יודע זהותו של אביו, אך בכך לא די - נדרשים אנו להוכחת נזק משמעותי וחריג שנגרם לקטין הניצב לפנינו אשר הקשר סיבתי בינו לבין העדר זהות האב הוכח אף הוא.
39. בנדון לא הוכחה כל נסיבה שכזו.
עיון בכתב התביעה ובטענות התובעת כמו גם בטענות האפוטרופוס לדין לקטין ואף עיון בתסקיר רשויות הרווחה אינו מגלה נזק ספציפי המיוחד לקטין שלפנינו להבדיל מהנחת נזק כללית ועתידית באשר לקטין אשר חסר את דמות האב בחייו. במצב דברים שכזה כבידה כף המאזנים הנושאת את חשש מימזורו של הקטין והטלת רבב ביחוסו מהכף האחרת בה נשקלים שאר הנזקים שענינם העדר דמות אב או ידיעת זהות האב.
בנדון עסקינן בקטין אשר מאז הורתו גדל ללא אב וללא זהות ידועה של אב ועל אף שכך רשויות הרווחה מדווחות על התפתחותו התקינה ועל העדר בעיות מיוחדות בתיפקודו או התנהלותו כתוצאה מהעדר זה.