עמדתם של זאב וצנה בעדותו של זאב ובטענות מטעמו
.25א. בעדותו ובטענותיו מציין זאב, כי לאחר מותו של נוח מוזס ז"ל, מנעו בעלי המניות, פרט לזאב, כל תפקיד מארנון, עד שלא יסכים למינוי מועצת מנהלים רחבה שבה יהיו זכויות שוות לכל בית אב. בעקבות זאת החל ארנון לתכנן השתלטות על העיתון וכך נולדה "עיסקת קורת" אשר במסגרתה הובטחו לקורת על ידי ארנון תנאים מפליגים על חשבון החברה, בלי שבעלי המניות ידעו על כך. כן שכנע ארנון את זאב לחתום על הסכם ל- 20שנה כאשר הוא מסתיר את הידיעה על החתימה גם מפרקליטיו וגם מיתר בני בית האב שלו. הוא הסכים להקמת גוף מנהל כדי לנטרל בינתיים פעולות נגדו. התכנית לסלק את עודד ואת יודקובסקי על אתר נתקלה באיומי ועד העיתונאים ובעלי התפקידים הבכירים האחרים ולטענת זאב, בהשפעתו הסכים ארנון לעבור להשתלטות הדרגתית.
ב. לדברי זאב, הנחת היסוד של ארנון היתה שזאב הוא אדם תם וישר ונוח לבריות ולא תהיה בעיה לכפות עליו את רצונו. כאשר התנגד זאב למצלמות סתר בעיתון, התנגד לתשלומים לחברת גלעד וניהל באופן עצמאי משא ומתן עם עובדי הדפוס, החליט ארנון לסלקו. ארנון ניהל משא ומתן מקביל עם זאב ועם מרים תוך הסתרתו מכל אחד מהם את המשא ומתן שניהל עם האחר. זאב סירב להתפתות, לדבריו, להצעותיו של ארנון, ומרים הסכימה לתנאיו של ארנון בתנאי שיובטח שלא ניתן יהיה לפטר אותה או את בעלה ולפגוע בתנאי העסקתם.
ג. בסיבוב ההליכים הראשון, כמוזכר לעיל, סבר ארנון כי לזאב אין נוסח חתום של ההסכם שבינו לבין ארנון, ולכן לא העלה את הטענה כי בטענותיו של זאב בענין זכות ההצבעה של זכויות היסוד, יש משום הפרה של ההסכם הנ"ל.
כל עוד לא ידע כי בידי זאב נוסח חתום של ההסכם, הוא הכחיש את קיומו (תצהירו מיום 27.12.94).
הוא אישר ניהול משא ומתן, אך הכחיש היווצרותו של הסכם מחייב. משנתגלה ההסכם טען ארנון, כי שכח את ההסכם, טענה אשר לדעת זאב נסתרה על פי הראיות שהובאו במשפט.
גם ביחסיו עם מרים הסתיר מפניה עובדות כגון ההסכם עם זאב, הסכם ההעסקה של קורת, הסכם ההעסקה עם מנדל שרצקי והאזנות סתר.
ארנון טען כי אם היה הסכם עם זאב, הרי הוא ננטש. הווה אומר, ההסכם נתבטל עקב התנהגות הצדדים.
זאב טוען, כי טענה זו היא חסרת יסוד. בכל מקרה, לא הודיע ארנון על ביטול ההסכם במועד. אין גם לקבל טענתו כי הפרת ההסכם אינה צודקת ונוגדת את טובת החברה.
לאור התנהגותו הנלוזה של ארנון בעיסקאות הסודיות על ידי הסתרת העובדות, תביעותיה הכספיות של גלעד ושליטתו בחברה בהיותו בעל % 13בלבד בהונה, הרי הצדק דורש את אכיפת ההסכם. הכנסת זאב כדירקטור תאפשר קיום של פיקוח, שליטה ובקרה על מעשיו של ארנון. לחלופין, מן הראוי שבית המשפט יסיר את הקיפוח שנוצר בחברה.