6) שיתוף הפעולה נמשך כ- 6שנים, היינו משנת 1986עד .1992
7) ביטול הגוף המנהל ביום 15.2.90נעשה על ידי ארנון בהודעה משותפת עם זאב. למרות שלפי ההסכם, על כינון גוף זה כל בעל מניות יכול היה לעשות זאת בהודעת יחיד.
8) הסכס התשעה (להלן: "הסכם התשעה", נספח ז' לתצהיר ארנון) מיום 3.12.85שהתייחס להענקת זכות למשכורת ומענקים לבעלי המניות בוטל על ידי ארנון על דעת זאב ביום .1.7.90
9) החלטה מיום 6.2.89בענין מינוי ארנון וזאב כמנהלים בחברת דפוס ידיעות אחרונות.
10) זימון משותף לאסיפות שנתיות.
11) חתימת זאב על הפרוטוקול מיום 18.8.89בשם ארנון.
12) הסכם מיום 29.4.90עם שמואל אהרון מוזס ויצחק נופך מוזס, אותו חתמו זאב וארנון בשם הדפוס הנ"ל.
13) תמיכת ארנון בעמדת זאב בענין המקומונים וידיעות תקשורת.
14) כניסת ארנון בהסכמה עם זאב לחדרו של נח מוזס ז"ל בינואר 15 .1988) קיום השמירה על סודיות ההסכם.
16) אזכור ההסכם בטיוטות שנערכו על ידי עו"ד אסנת בקשר לדיונים והכנסת שינויים להסכם ואזכור מרומז בטיוטא של הסכם חדש שהוכן על ידי עו"ד ליפא מאיר ביום .25.11.93
17) אזכור ההסכם בשיחות בין זאב, ארנון פולה ז"ל ועו"ד אסנת.
18) דברי עו"ד ליפא מאיר, לפיו זאב הזכיר קיומו של הסכם, אך הוסיף כי "אינו יכול" להראות לו אותו.
19) שיחה עם ארנון אחרי ההדחה, אשר בה עלה מדברי ארנון, לטענת זאב, אישור לקיום ההסכם.
20) שיחה קשה בין זאב לפולה ז"ל, אחרי שנודעה לזאב כוונת ההדחה.
לסיכום, כדברי זאב, הוא זכר כל העת את ההסכם ואזכר אותו במסמכים ובשיחות, כפי שגם עולה מדברי עו"ד ליפא מאיר. אומנם מאחר ופולה ז"ל לא חתמה על ההסכם בפני זאב, וזאב אינו זוכר אם
--- סוף עמוד 14 ---
ארנון רתם בפניו או יחד עם פולה ז"ל, והוא אף אינו זוכר את התמונה כיצד העותק החתום הוחזר לו, הרי כאשר שולה, אשתו, לא מצאה את ההסכם בלחץ ובבלבול בהם היה נתון לאחר קבלת הודעת ההדחה, התעורר אצלו ספק לרגע ביחס לחתימת ההסכם, להבדיל משאלת עצם קיומו ותוקפו המחייב.
ז. ארנון איבד זכותו לבטל את החוזה משלא ביטל אותו תוך זמן סביר לאחר שנודעו לו ההפרות בהן הוא מאשים את זאב. אם ארנון זכר את ההסכם, הרי יש לפרש התנהגותו כנעדרת תום לב, כויתור וכמי שישן על זכויותיו.
אין להאמין לארנון שזכר כי נוהל עם זאב משא ומתן שלא הבשיל להסכם. הוא הדין בענין טענתו, לפיו לא זכר אף טיוטא לשינוי ההסכם שהכין עו"ד אסנת. הרי לא יתכן כי ארנון לא יזכור הסכם שבזכותו הגיע למעמד ממנו הוא נהנה עד ימים אלה, כאשר בלעדיו לא היה משיג בשעתו רב, בין בקרב מניות היסוד ובין בקרב המניות הרגילות.