הסכם קורת לא הובא לידיעת עודד שהיה דירקטור ומנהל ולידיעת הדירקטור השני - יודקובסקי.
זאת ועוד, הסכם התשעה שבוטל על ידי ארנון וזאב ב- 1990התייחס לזכויות של בעלי מניות, בו בזמן שקורת שמכר מניותיו חדל להיות בעל מניות. ההסכם עם קורת היה רק לטובתו של ארנון, אשר יצר את הסכם העבודה האמור, כטובת הנאה לקורת הקשורה לעיסקת המניות.
ההסכם הבטיח הטבות על חשבון החברה תמורת עיסקות רכישה בין ארנון וקורת, שאין בה לחברה כל ענין ותועלת. ההסכם שנחתם לפני כניסת ארנון לתפקיד מנהל לא נשא תאריך ולכן נתבקשו פרקליטיו של ארנון להוסיף תאריך של יום אחרי כניסת ארנון לתפקידו. הם לא עשו כן. לפי סברתו של זאב, נשא ההסכם ציון שנת 1986ומאחר וארנון נכנס לתפקידו ב- 1987, לא ניתן היה להוסיף תאריך. מכל מקום, מתאר זאב את המעשים של ארנון כנסיון להטעיה ולעשייה של מסמך הנחזה להיות מה שאינו באמת.
בינואר 1995נחתם הסכם פרישה עם קורת, לפיו הוענקו לו ביטוח מנהלים, קופת פנסיה ופיצויים מהוונים בסכום כולל של כ-000, 620דולר. מרים לא ראתה את ההסכם ולא ידעה על הסכום שנקבע בו. לא דווח מאומה ליתר בעלי המניות, למרות שמדובר על הסכם יחודי, שלא היו כדוגמתו בחברה.
בעיסקת קורת משנת 1986משולב מעשה נוסף אותו מגנים המבקשים. דובר תחילה על רכישת 200המניות שהיו בידי קורת, אולם לאחר מכן הצטמצמה העיסקה ל- 190מניות, כאשר לגבי 10נוספות (של שרצקי) ניתן יפוי כוח לארנון. ענין יפוי הכוח לא נתגלה לבעלי המניות האחרים, למעט לזאב.
זאב התבקש על ידי המשיבים 1ו- 2לשוב ולהעיד בענין עיסקת קורת. טענת המבקשים היא שתוצאות חקירתן תומכות בתיזה שלו כי לא היה מעורה בפרטי העיסקה וכי לא ידע כלל על הסכם העבודה עם אורי קורת שהבשיל בשנת .1995אומנם בשנת 1993ביקש זאב לבדוק הסכמי העבודה של העובדים הבכירים ואז שמע מקורת כי יש לו הסכם עבודה וזאב קיבל את ההסכם לעיון תוך הבטחה לשמור תוכנו בסוד ואף חתם למטרה זו על מסמך הנושא תאריך .3.11.93בהסכם שנמסר על ידי קורת לזאב נמחקו קטעים מסויימים בטיפקס וביניהם ציון שנת 1986ואזכור מכירת המניות של קורת. בעקבות בדיקה זו נערך הסכם עבודה בין ידיעות אחרונות לקורת בינואר 1994(מש/72).
בענין הסכם ההיוון הסתבר, לטענת התובעים, כי גם ינון אנגל, סמנכ"ל לעניני הכספים של ידיעות אחרונות, עליו סמכה מרים בכל הנוגע לעריכתו, לא היה בקיא בפרטי הרקע ובין היתר לא הכיר את הסכם העבודה משנת .1986נאמר לינון אנגל על ידי ארנון, כי יש התחייבות להעסיק את קורת עד גיל הפרישה, אולם הסכם העבודה, לו נבדק על ידי אנגל או מרים, היה מעלה שאין בהסכם התחייבות כאמור. הסתבר גם שסכום הפיצויים המהוונים הוא 000, 760דולר ולא 000, 620דולר. סכום הפיצויים עולה, לפי הטענה, על % 600מן הפיצויים המגיעים (היינו 000, 75$ ששכר שנתי חלקי 12כפול מספר שנות העבודה) .