הסכם ההיוון ופרשת שכר הטרחה לעורכי הדין מלמדים, לדעת התובעים, כי הם וחלק נוסף מן המשיבים המהווים יחדיו את הרוב באקוויטי, היו מנותקים לחלוטין מכל מה שקורה בחברה ורק בעזרת ההליכים המשפטיים עלה בידיהם להגיע למידע לגבי מה שנעשה ברכושם.
בכל אלה רואים המבקשים השתלטות על רכוש החברה.
--- סוף עמוד 19 ---
כב. המבקשים תובעים את ביטולו של הסכם ארנון-מרים, אולם בכך, לטעמם, לא סגי. ללא אכיפת הסכם ארנון-זאב וכינון מועצת מנהלים רחבה, לא יימנע הקיפוח.
בהסכם ארנון-מרים יש, לפי הטענה, גם כן סממנים של קיפוח, היינו של הקניית טובות הנאה על חשבון החברה על מנת להשיג תוספת כוח ושליטה. ההסכם גם פסול כי יש בו כבילת שיקול הדעת של מרים וארנון בפעולתם כדירקטורים. הסכם ארנון-מרים נתגלה רק אחרי תחילת ההליכים, כאשר הועלה כתשובה לחוסר האפשרות לאכוף את הסכם זאב-ארנון, ואף אז נתגלה נוסחו המלא רק בעקבות החלטה של הנשיא וינוגרד.
מרים הסכימה לתת לארנון מעמד עדיף בתמורה לתמיכתו במינויה כדירקטור והבטחת תפקידם ותנאי שכרם של בני משפחתה ומשפחתו של ארנון, כנאמר בסעיף 6ד' להסכם:
"למניעת ספק, מוצהר ומוסכם בזה, כי לא יפוטרו ולא יורעו תנאי העסקתם של מימי ויצחק נופך מוזס (בעלה של מרים), ג'ודי שלום-ניר-מוזס ותמי בורוביץ (אחיותיו של נוני) ונוני".
(התוספות בסוגריים שלי - מ.ר.).
סעיף 4קובע:
"נוני יכהן כ-. C.e.oשל החברה ובידו תהיה הסמכות העליונה בכל הנוגע לניהול השוטף של החברה וביצוע מדיניות החברה הנקבעת על ידי הדירקטוריון".
מרים מסרה בעדותה כי הדירקטוריון לא קבע מדיניות כלשהי והמבקשים מוסיפים שלא ניתן גם לקבעה בעתיד ללא הסכמת ארנון. לארנון סמכות עליונה ללא עוררין וללא מרות, בו בזמן שהתקנון קובע כי הסמכות לגבי הניהול השוטף מסורה בשווה לשני הדירקטורים. בסעיף 5להסכם נקבע כי ארנון יקים אקזקוטיבה בראשותו והוא אשר יקבע מועדי כינוסה. לא ניתן גם לפטר את ארנון מתפקידו כמנהל עסקים ראשי כי מרים כבלה עצמה בסעיף 6ד' הנ"ל לגבי נושאי המשרה הבכירים. נאמר שמינויים, פיטורים או שינוי מעמד, יהיה בדרך של הצעה שתובא על ידי ה-. C.e.oולמרים תהיה זכות התנגדות, משמע כי היא שללה מעצמה את סמכות היוזמה כדירקטור.
נטען כי יש בכל אלה משום שלילת שיקול הדעת בענין מינויים ופיטוריהם של מנהלים ובעלי תפקידים אחרים אשר מסור לדירקטוריון, הסכמה הנוגדת את הדין (ע"א 365/54מן נ' איון, פ"ד יא' 1612). לעומת זאת, הסכם זאב-ארנון היה לפי הטענה הסכם הצבעה בין בעלי מניות - דבר שהוא לגיטימי.