--- סוף עמוד 26 ---
אשר להסכם ההיוון עצמו - אין בו, לפי הטענה, דבר יוצא דופן כי יש בעיתון עשרות עובדים אשר להם הבטחה של תעסוקה עד גיל פרישה. לו קורת היה ממשיך לעבוד עד גיל 65, עלות שכרו היתה מגיעה לשני מיליון דולר לערך. לכן יש לראות בהסכם חסכון בכספי החברה. החישוב של הסכום המהוון נעשה על ידי האקטואר של כלל ושולם לקורת הסכום הנמוך ביותר בין החלופות שהוצגו.
יט. טענה נוספת כלפי ארנון אשר אליה הוא התייחס, עניינה שימוש בכספי החברה כדי לממן הוצאות משפטיות בענינים אישיים שלו, ובכללם ההליך הנוכחי. ארנון דוחה טענה זו. לטענתו, עולה מעדויותיהם של רואי החשבון זוהר ושטראוס כי ידיעות אחרונות וידיעות תקשורת חוייבו רק בהוצאות שכ"ט שחלו עליהן כגופים שיוצגו על ידי עורכי הדין.
אשר לחלוקה של הוצאות מסויימות במשרד הורביץ ל- % 40על חשבון החברה ו- % 60על חשבון ארנון, טוענים המשיבים כי המדובר בהתדיינות בקשר לחברת ידיעות תקשורת ובענין האמור היתה גם מעורבות של דירקטוריון ידיעות אחרונות ולכן נזקף חלק מן ההוצאות לשנת 1995על חשבון החברה. הענין נבדק על ידי רואה החשבון והחלוקה האמורה ביטאה בעיקרה הנחיה של עו"ד שטרן ונתקבלה על ידי גורמי החברה. לא היתה הטלה מדעת של הוצאות אישיות של ארנון על כתפי החברה.
כ. לסיכום, מעלים המשיבים את הטענה, כי גם אם יוצאים מתוך הנחה
שהעובדות כגירסת המבקשים הוכחו, אין מקום להענקת סעד המעוגן בעילת הקיפוח, ובמיוחד לא את הסעד המבוקש על ידם, לפי טענתם.
סעיף 235לפקודת החברות נועד למנוע קיפוח בניהול עניניה של חברה בהווה. אין מטרתו להקדים תרופה למכה, כדברי פרופ' צ. כהן.
אין די בכוונה החבויה בליבותיהם של המופקדים על ניהול עסקיה של החברה או בהשערות לעתיד לבוא, גרידא. הסעד האמור גם אינו מיועד להתמודד עם פעולות שהתרחשו ושנסתיימו בעבר.
פרשת המצלמות שארעה לפני למעלה מ- 3שנים משקפת לכל היותר מחלוקת בין נושאי משרה באשר לדרך בה יש לנהל את החברה ובית המשפט לא יתערב בשיקול דעת ההנהלה. כאמור, על בית המשפט המפעיל סמכותו לפי
סעיף 235לפקודת החברות לנהוג במידת הזהירות, כדי לשמור על מידתיות. על בית המשפט לנהוג בזהירות כדי לא להפוך את מי שטוענים כלפיו שהוא מקפח למקופח. למסמכי היסוד של החברה אופי חוזי וסעד לפי סעיף 235הנ"ל פוגע בחופש החוזים. מצטרף לכך עקרון שלטון הרוב בחברה. עקרון זה חל כחלק מתניות חוזה ההתאגדות בחברה, ועל כן פוגעת התערבותו של בית המשפט בזכותו המוכרת של הרוב לנהל את החברה ומהווה, כאמור, פגיעה בעקרון חופש החוזים. זאת בעיקר כאשר הסעד מתבטא בשינוי התקנון המשקף הסכמת המתאגדים בחברה מסחרית. המידתיות בהתערבות מתחייבת מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כמרכיב של סעיף ההגבלה (סעיף 8) וכמבחן מקובל בענפי המשפט השונים.