.27א. המשיבות 3ו- 4(מרים וקלגרו בע"מ) צורפו להליכים לפי בקשתן.
לטענתך, מטרתה האמיתית של הבקשה היא הדחת מרים מתפקידה כדירקטור בידיעות אחרונות כדי שזאב ימונה במקומה. מכאן עולה, לטענת המשיבות, החשיבות בכך שיוענק משקל מתאים לטענותיה של מרים כנגד אכיפת הסכם זאב-ארנון. עם זאת, לא יתייחסו משיבות אלה לטענות החוזיות של זאב וארנון אלא תצאנה מתוך הנחה שההסכם תקף, ולכן תתרכזנה בטענות בענין אכיפתו. בסוגיה זו גירסתן היא, כי זכותו של זאב נדחית, בכל מקרה מפני זכותה של מרים לכהן כדירקטור;
לחלופין הן טוענות, כי הסכם זאב-ארנון איננו אכיף בשל הוראותיו של סעיף 3(4) לחוק התרופות שעניינו מניעת סעד האכיפה, מקום שהיא בלתי צודקת.
ב. לענין טענת זאב בדבר קיפוח, נאמר כי טענה כאמור אינה יכולה להישמע כטענה חלופית לתביעה לאכיפת הסכם זאב-ארנון, וכבר בשל כך יש לדחותה. יחד עם זאת, מדגישות המשיבות, כי אין כל קיפוח,
--- סוף עמוד 28 ---
בודאי לא מאז מונתה מרים כדירקטור. מכל מקום, לא ניתן לעורר טענת קיפוח כלפי מסמכי היסוד של החברה.
לחלופין, אם טענת הקיפוח תתקבל, הסעד המירבי הראוי להסרת הקיפוח, אם יוכח, הוא מינוי מועצת מנהלים רחבה המשקפת את האחזקות במניות היסוד. המשיבות מבקרות את דרך הטיעון מטעם זאב שהיתה שזורה בהטחת האשמות קשות כלפי מרים שמרביתן גם לא הועלה בחקירת מרים ושנותרו חסרות בסיס.
ג. עדיפות זכותה של מרים על פני זכותו של זאב וחוסר הצדק באכיפת זכותו של זאב נובעים, לפי הטענה, מן הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות. בגדר העובדות הללו נכללים התנהגותם של זאב ומרים, הנזק שיגרם לכל אחד מהם, תרומתו של כל אחד מהם להיווצרות הנסיבות הנוכחיות בהן קיימים במקביל שני הסכמים ומעמדה בפועל של מרים המכהנת כדירקטור. דמותו של זאב, כפי שהוצג על ידי המבקשים כאדם תמים שהולך שולל תוך ניצול יושרו המופלג הוא מופרך; הוא הדין בהצגתה של מרים כדמות שלילית וכמסכסכת בין זאב לארנון.
לשם המחשת טענות אלה מפנה מרים לכך שזאב ניהל משא ומתן בשנת 1986עם כל בעלי המניות, כביכול לשם הרחבת מועצת המנהלים, אך הסתיר בפניהן עריכתו של הסכם עם ארנון לעשרים שנה כמובא בטיעון המבקשים, ולמעשה טרפד את הרחבתה של מועצת המנהלים. חוסר תום הלב והיושר באו לידי ביטוי גם בהסתרת עובדות מפני פרקליטו בעבר, עו"ד אסנת, בהזמנת חוות דעת משפטיות שמומנו על ידי ידיעות אחרונות, באי הצגת הסכם חתום ועוד. כן מפנות המשיבות לחתירתו של זאב תחת ארנון, להדחתו של יודקובסקי, לפעולות בניגוד לגוף המנהל ומעשים פסולים כיו"ב. במהלך עדותו של זאב גם התברר, כי לא גילה למרים בשלב כלשהו דבר קיומו של הסכם בינו לבין ארנון. בהתנהגותו ובשתיקתו פעל זאב בחוסר תום לב ובהטעיה ולכל הפחות ברשלנות.