לשיטת המבקשים, הסכם זאב-ארנון דומה לנישואים קתוליים, ואם הם לא יסתדרו, ניתן לחלק את האחריות הניהולית בחברה לשניים, כאשר כל דירקטור יהיה שליט בחלקו. דווקא בכך יש לראות, כטענת המשיבות, משום קיפוח.
זאת ועוד, זאב ביקש להשתלט על החברה, גם לדבריו, הוא ביטל את הגוף המנהל וטרפד את הקמת מועצת מנהלים. מה לו על כן שישמיע עתה טענות קיפוח.
סיכומו של דבר, המשיבות דוחות את טענת הקיפוח אך תומכות בכך שבעלי מניות היסוד יסכימו ביניהם, שלא כסעד עקב טענת קיפוח, על הרחבת מועצת המנהלים. הסתמכות על סעיף 235לפקודת החברות מחייבת הוכחות של קיפוח בפועל בדרך ניהול החברה. זו טענה עובדתית המתייחסת למצב קיים ולא די לשם כך להצביע על נוסחו של הסכם. סעיף 235מושיט סעד מול מציאות קיימת ולא מול חשש תיאורטי או כוונה סמויה (צ. כהן, שם, עמ' 299; ע"א 394/79(פאקא נ' רוטנברג, פ"ד לו(3) 309, 325)).
יא. המשיבות פונות לטענות בענין פרשת קורת ומציינות כי העיסקה האמורה על פרטיה לא היתה ידועה למרים, עד להליכים הנוכחיים.
אולם לפי העדויות, זאב ידע על הענין, היינו על יפוי הכוח שקורת נתן לארנון.
העיסקה משנת 1986היתה נטולת השלכות על הענינים והניהול של ידיעות אחרונות כיום. על מי שמבקש להוכיח קיפוח, לפנות להווה ולא לענינים שהם נחלת העבר. (ה.פ. (ת"א) 1111/90תעל תעשיות נ' לוחות ישראל, תקדין מחוזי 92(1) 499, 501).
בקשר להסכם ההיוון עם קורת; זה האחרון עבד בחברה אך ביקש לפרוש בשנת .1995היתה בידיו התחייבות להמשך העסקתו ותמורתה ביקש פיצויים. למרים לא היה ספק כי התחייבות זו ניתנה בשעתו בידי זאב וארנון והיא לא ראתה לערער או להרהר בכך נוספות. פרטי הטיפול בנושא נמסרו לינון אנגל, עובד בכיר בחברה ומרים סמכה עליו. מכל מקום, אין כאן קיפוח אשר כנטען, יכול לעלות רק ממעשה בחוסר תום לב או מרמה.
יב. בהתייחסן לפרשת גלעד, הן מפנות לכך, שהמחלוקת והדיונים בסוגיה זו שצמחו בעיקר מכך שידיעות אחרונות חוייבה דרך קבע בתשלום המחושב
--- סוף עמוד 31 ---
על בסיס עלות בתוספת רווח של % 10וזאת גם כאשר הועמד לרשות גלעד ציוד נוסף שמומן באופן עקיף על ידי ידיעות אחרונות.
הבעיה היתה קיימת גם בזמנו של זאב שטיפל ביחסים עם חברה זו מאז .1983זאב ומרים ביקשו בענין זה חוות דעת משפטית, אך זאב, בהיותו דירקטור, לא פעל לפיה. דווקא ביוזמת מרים הוכנסה הערה לדו"ח הכספי של ידיעות אחרונות, לפיה ההסכם לטובת גלעד שנוי במחלוקת. מאז 1993נעשתה הפרשה על בסיס העלות בלבד, היינו ללא תוספת רווח של % .10אין ללמוד מפרשה זו על קיפוח אלא על פעולת דירקטוריון מאוזן המורכב משני מנהלים בעלי דעה והשפעה.