--- סוף עמוד 35 ---
מעבר לכך, ניתן ללמוד מן הנסיבות, כי המחיר של רכישת 190המניות גם כיסה את העלות של קבלת יפוי הכוח לגבי 10המניות הנוספות של שרצקי, יפוי כוח אשר עבורו לא ניתנה תמורה אחרת. ההסדרים עם קורת כללו גם כאמור לעיל התחייבות באשר להמשך עבודתו, וארנון העביר מסמך זה לפרקליטו, כדי שהלה יוסיף להסכם, בעתיד, יום לאחר מינויו של ארנון כדירקטור, תאריך פיקטיבי של עריכת החוזה האמור. התאריך האמור לא הוסף בבוא העת.
מטרת העיסקה עם קורת היתה השגת השליטה בחברה ועל כן שמר לעצמו ארנון, על ידי תניה בהסכם, אפשרות לבטל את העיסקה ולדרוש החזרת הכסף; זאת כפי שמסתבר, אם לא ישיג את השליטה. בהעדר שליטה לא היה לו ענין במניות. (ראה נספח ו' למב/14).
בינואר 1995חתם ארנון בשם החברה על הסכם פרישה עם קורת בו הוענק לקורת סכום של 000, 620$ מקופת החברה. במבוא להסכם האמור נאמר, כי החברה התחייבה, כביכול, להעסיקו עד הגיעו לגיל פרישה. אין בהסכם משנת 1986התחייבות כאמור. נאמר שם במבוא, כי קורת רוצה להמשיך לעבוד בחברה והחברה מעוניינת שקורת ימשיך לעבוד, ועל כן הוסכם, כי
קורת ימשיך לעבוד בחברה בתפקיד בו הוא מחזיק ערב חתימת ההסכם, או בתפקיד אחר בהתאם לדרישת החברה. כעולה מן הנוסח האמור, כי החברה לא קצבה את משך ההעסקה ולא שללה מעצמה את זכות הפיטורין לפני גיל הפרישה. יתרה מזאת, ההסכם מ- 1986היה הסכם בין ארנון לקורת (טרם מינוי של ארנון כדירקטור) ולא הסכם בין החברה לקורת. הדירקטור הנוסף, מרים, שכיהנה בעת הסכם הפרישה משנת 1995, לא בדקה את העובדות באופן יסודי, ועל כן לא עמדה על עובדות אלה.
לפי דברי המשיבות הוכח, כי הוסתר מידיעת בית המשפט מידע עובדתי רב בענין הקיפוח. המידע נתגלה טיפין טיפין ובמידה רבה לאור צווי גילוי של בית המשפט. רק אחרי שמיעת הראיות גילה ארנון את הסכם הפרישה עם קורת שנחתם ביום .31.1.95בעקבות זאת זומן מר אנגל ונדרשה הצגת חשבונות שכר טרחה של עורכי הדין. נתגלה, לפי גירסת המשיבות, ניצול פסול של החברה לתועלתם האישית של ארנון ומרים.
עדותו של אנגל, שהוא עובד בכיר בחברה, גילתה כי לקורת לא שולמו רק 000, 620$ אלא לפי הוראות ארנון 000, 140$ נוספים שלא הוצגו בהסכם הפרישה הנ"ל או במסמך אחר.
קורת עבד כ- 16שנה (החל מ- 1979ובתוך כך נטל שנתיים חופשה ללא תשלום). פרישתו נבעה מחוסר שביעות רצון מתיפקודו. במצב רגיל היה קורת זכאי לפיצויי פיטורין. אולם ארנון הציג בפני אנגל טיעון לפיו קיימת התחייבות של החברה להעסיק את קורת עד גיל .65דא עקא, הסכם כאמור לא היה קיים ואנגל לא ביקש לראות הסכם. הוא הסתמך לענין זה רק על הודעה בע"פ של ארנון, שמצאה לאחר מכן ביטוי מפורש במבוא להסכם הפרישה.