האמור לעיל גם מתייחס לטענה השניה והיא כי כאילו לא מומש מאומה מן ההסכם במשך השנים מאחר וזאב וארנון כיהנו כדירקטורים האחד החל משנת 1987והשני החל משנת 1989ועד להדחתו של זאב בראשית שנת .1994ניתן להסיק ממהלך ניהול החברה והטיפול בבעיות שהתעוררו בתוכה, במידת ההוכחה הדרושה בסוגיה מסוג זה, היינו בהליך אזרחי, כי הכהונה על ידי כל אחד מן השניים היתה מימושו של ההסכם. אני מקבלת בהקשר זה את דברי זאב, בדבר שורת הפעולות אותן מניתי בפרק הדן בדבריו של זאב המצביע על ביצוע ההסכם. בהקשר זה אוסיף, כי אינני מבקשת לומר שלא ניתן היה לטעון לתוקפו של ההסכם שנחתם על ידי בעלי הדבר, לולא היתה ראיה בדבר מימוש של תניה כלשהי. הכל הוא ענין של נסיבות ותנאים והמסקנות העולות מהם בכל מקרה ספציפי; אולם במקרה דנן מתייתר החיפוש אחרי סימן של מימוש, טענה שהועלתה בפני כדי לערער את הבטחון בקיומו של ההסכם, אחרי שהמציאות הצביעה על מימוש ההסכמה העיקרית כביטויה בסעיף 4להסכם זאב-ארנון. השגת כהונת הדירקטור ובאמצעותה השליטה בחברה היתה לב ליבו של ההסכם בין זאב לארנון.
התמשכות כהונתו של זאב עד סוף שנת 1993היינו, עד שהודח בהצבעת הרוב החדש של בעלי מניות היסוד (ארנון ומרים), שולל את קבלת הטענה הכוללת יותר, היא השלישית במנין, לפיה ההסכם ננטש או נזנח.
.34טענותיו של ארנון הן, כאמור כי צד להסכם יכול להביא לסיומו על ידי
נטישתו או זניחתו, מבלי שתינתן הודעת ביטול פורמלית.
לפי הטענה זאב לא עמד על זכויותיו מכוח ההסכם מאז חתימתו ועד לפתיחתם של ההליכים שבפני או עד להדחתו. אי עמידה על זכויות ואי אכיפת ההסכם בלטו במיוחד על רקע המחלוקות הקשות שנתגלעו בין הצדדים במהלך שנת .1993
המסקנה כי הסכם ננטש מבוססת לפי טענה זו על התחקות אחר כוונת הצדדים, כפי שזו עולה מנסיבותיו ועובדותיו של המקרה המסויים. אין הכרח שכוונה זו תבוטא באופן מפורש או תועלה על הכתב, ודי בכוונה משתמעת העולה מהתנהגות הצדדים להסכם, או מהתנהגות של אחד מהם שהצד השני נתן לה את הסכמתו. משמע, דרושה הסכמה של כל הצדדים או מעשה או מחדל חד צדדי, אשר הצד השני מסכים עימו או משלים עימו.
אין בפני ראיות על היווצרותן של נסיבות כמתואר לעיל. זאב לא זנח את זכויותיו על פי החוזה ולא נתן בהתנהגותו מקום למסקנה לפיה ויתר או מחל על זכויותיו (ע"א 156/76שטרן נ' פרידמן, פ"ד לא(1) 572;
.( 56(1990) 52D 2p 801liebelt v. Liebelt