הטענה בדבר העלאת טענות הנוגדות את ההסכם, המתייחסת למעשים בעקבות ההדחה ממשרת הדירקטור, היינו בעקבות הפרה נטענת של הצד השני, איננה יכולה להשליך על המסקנות בקשר לתוקפו של ההסכם והפרתו בעת שנפלה החלטת ההדחה בסוף שנת .1993
.37טענה נוספת מתייחסת לכך שההסכם לא אוזכר בטיוטות שהוכנו בעת המשא ומתן שנוהל בין זאב לארנון בשנים 1986ועד 1993בקשר לעריכת הסכם חדש בין זאב לארנון.
אינני סבורה כי ניתן להסיק מסקנה החלטית במידת השכנוע הדרושה כאן מן הדיוק הנוסחי שננקט בניסוח הטיוטות. חוסר השלמות שבהכנת הטיוטות אינה ראיה קונקלוסיבית בנסיבות הענין. יתכן גם שנקודת המוצא היתה שהסכם חדש יהיה המשכו של הישן, שהרי המשא ומתן נוהל בעת ששני הנוגעים בדבר ראו את ההתחייבות למנות את שניהם כדירקטורים כקיימת, והא ראיה שזאב מונה כדירקטור בשנת .1989בנפול הטענות האחרות, הרי אי האזכור בטיוטות שהיו נושא למשא ומתן, אולם לא היו יותר מטיוטות, אינו יכול לשמש בסיס למסקנה ברורה בדבר נטישת הסכם כביכול. יש מעמד שונה להסכם חתום להבדיל מטענות בדבר התנהגות ממנה ניתן להסיק מסקנות מכללא. כדי לסתור תקפותו של חוזה חתום, דרוש יותר מטענות שאינן יותר מאשר השערות או התרשמויות.
--- סוף עמוד 41 ---
.38טענה אחרת של ארנון היא, כי הוא ביטל את החוזה בעקבות הפרותיו על ידי זאב (ראה גם סעיף 35לתצהיר של ארנון מיום 27.12.94).
הודעת הביטול ניתנה בדצמבר .1994אחרי תחילת ההליכים של זאב נגד ארנון, שעילתה הפרת ההסכם במרץ .1994אינני סבורה שהיא ניתנה כאמור בעקבות הפרה שהיא יסודית כאמור בסעיף 7(א) לחוק התרופות, כפי שמונח זה מוגדר בסעיף 6לחוק התרופות. אין ספק מאידך גיסא, שניתנה אחרי חלוף זמן בלתי סביר מאת ההפרה (ר' סעיף 8לחוק).
זאת ועוד; על רקע כלל הנתונים נראית הודעה זאת הבאה בעקבות הכחשת עצם
קיומו של החוזה, כלוקה בליקויים שסעיף 39לחוק החוזים דן בהם.
.39ארנון טען כי ההסכם הוא בלתי אכיף מאחר והוא בטל עקב פגיעתו בתקנת
הציבור, קרי, במקרה דנן בטובתה של החברה.
כוונתו לכך כי המינוי של זאב כדירקטור נוגד את טובת החברה כי בין ארנון וזאב קיים משבר אמון. טובתה של החברה הוא עקרון על וחובתו הראשונה של המנהל היא לשוות נגד עיניו את טובתה של החברה (המ' 100/52הנ"ל). ממילא אין בעלי מניות יכולים להתקשר בהסכמי הצבעה שיגרמו נזק לחברה. התחייבות של דירקטור להצביע בצורה מוגדרת מראש עלולה להביאו להצבעה בניגוד לטובת החברה, ועל כן התחייבות כזו היא פסולה ותקנת הציבור מסתייגת מאכיפתו של חוזה, אשר לפיו בעל מניות מתחייב להצביע בבחירת דירקטורים שלא לפי מיטב שיקולו וטובתה של החברה.