כמובן שניתן להשיג על מסקנה זו כי בהתאם לעקרון האוטונומיה של הצדדים לחוזה, המיתחם הוא זה שבו קיימים ונעים האינטרסים של הצדדים לחוזה ותו לא. הם שכרתו את החוזה על פי רצונם החופשי ועניינם בלבד צריך לעמוד לנגד עיני בית המשפט.
יחד עם זאת, יש לטעמי, לתת את הדעת לכך שדיני החוזים גם מצווים על שקידה
על תקנת הציבור ואם מותר גם למתן תשומת הלב לאינטרסים של הציבור הרחב מותר גם
מתן הדעת לאינטרסים של ציבור מוגבל ומצומצם יותר, כגון כלל בעלי המניות בחברה. הדבר גם מתיישב עם המגמה בדיני תאגידים, אשר אותה כבר הזכרתי לעיל, לפיה טובת החברה ואינטרס החברה הם שצריכים להנחות את בעלי המניות ואת הדירקטורים.
נראה לי, על כן, כי טובת החברה יכולה להיות שיקול בין השיקולים, אשר יש
לשקלם בנסיבות הענין בקשר למה שצודק או בלתי צודק.
מצאתי חיזוק לגישה זו בעמדת השופט זמיר בע"א 3833/93(לוין נ' לוין, פס"ד מח(2) עמ' 862, 867) - כדברי השופט זמיר:
"התשובה לשאלה אם בית המשפט רשאי לתת דעתו על שיקולים של טובת הציבור, שעה שהוא שוקל אם לצוות על אכיפת חוזה, נובעת מפרשנות החוק, לפי לשונו ולפי תכליתו גם יחד. סעיף 3(4) לחוק התרופות מסמיך את בית המשפט לשקול אם האכיפה "בלתי צודקת בנסיבות הענין". לפי לשונו, אין הסעיף מחייב תפיסה צרה של צדק המוגבלת ליחסים שבין הצדדים לחוזה, להבדיל מתפיסה רחבה של הצדק, הכוללת גם שיקולים של טובת הציבור. כמו כן, לשון הסעיף אינה מחייבת היקף צר של נסיבות הענין המשתרע רק על המצב וההתנהגות של הצדדים לחוזה. . . "
(שם, בעמ' 878(א), 877(ז)).
כך הדין באנגליה: , ed 4london) halsbury, the law of england44
346(. 1983by lord hailsham
בארה"ב (ראה 250-96 248- 95(1964) 5corbin, on contracts, vol).
ובקנדה ,toronto) g.h.l fridman, the law of contract in canada
719(1986) nd.2
לענין זה אין צורך להיכנס לשאלה אם יש השפעה מדריכה של האמור בסעיף 39, אם בכלל, על סעיף 3(4) או אם סעיף 3(4) הוא בעל קיום עצמאי בגדר קונקרטיזציה עצמאית ויחודית של רעיון תום הלב, כפי שסבר פרופ' ז. צלטנר (דיני חוזים עמ' 411הערה 54). די לענין זה אם רואים את הסייג שבסעיף 3(4) כביטוי למגמה של שילוב שיקולי צדק לתוך העקרון הגדול של האכיפה. הווי אומר, המחוקק הישראלי התנער במוצהר מן הגישה של המשפט המקובל האנגלי, לפיה הביצוע בעין כפוף לשיקולים של דיני הצדק, והציב לעומת זאת את האכיפה ככלי ראשוני גדול, אולם יחד עם זאת, לא ויתר על יצירת פתח מילוט, אשר מונע מקרים שאינם מתיישבים עם החוש השיפוטי של עשיית הצודק.