פרופ' שלו מציינת בהקשר זה, כי התפיסה המוסרית-חברתית בכל הנוגע לאכיפת דיני החוזים הביאה לא רק להרחבת החבויות החוזיות והסעדים הניתנים במסגרת דיני החוזים, אלא גם הגבילה את חופש החוזים של הפרט והצדיקה התערבויות שונות של בית המשפט "במתחם האוטונומי של הצדדים לחוזה".
אין בית המשפט יכול להתעלם מנסיבות בהן האוטונומיה של הצדדים לחוזה יוצרת נסיבות בהן האכיפה הנתבעת בהליכים משפטיים תהווה פגיעה קשה בצדדים שלישיים המוערבים במישרין בענין ואף נוטלים חלק באותם הליכים משפטיים. על רקע זה ציינתי לעיל כי בבואי לבחון האם קיימות נסיבות ההופכות את האכיפה לבלתי צודקת בנסיבות הענין, מותר לתת את הדעת גם להשפעה האפשרית גם על צד שלישי וביתר פירוט גם על טובתה של החברה כבמקרה דנן.
עניינם של בעלי מניות בכלל ובעלי מניות היסוד בפרט, היא
שהדירקטורים יפעלו לטובתה של החברה. במקרה שבפנינו, היו נציגיהם של חמשת בתי האב צד להליכים אלה כמשיבים מאחר וההכרעה בנושא הנתון במחלוקת נוגעת להם במישרין. המשמעות המתוארת לעיל של אכיפת הסכם זאב-ארנון כפועל יוצא יחידי בלעדי של הליכים אלה עמדה לנגד עיניהם והם התייחסו לנושא זה בטיעוניהם ובסיכומיהם.
הרוב המכריע ביניהם התנגד למימוש הסכם זאב-ארנון אשר התיימר להכתיב לחברה, במשך 20השנים הקרובות, מי יקבע באופן בלעדי את פעילותה.
אומנם חלק מהם גם הסתייג מהסכם ארנון-מרים, אולם זאת מאותם טעמים אשר בעטיים הם שללו את הסכם זאב-ארנון. שני ההסכמים הם בעלי אותם מאפיינים, פרט לכך שבכל אחד מהם יש אישיות אחרת המצטרפת לארנון.
יש יסוד לשער כי במניעים של בעלי המניות הללו גם משולבים אינטרסים אישיים מסוגים שונים, אולם בית המשפט הבוחן את כלל הנסיבות איננו צריך להתעלם מן המסקנה הגלויה לעין כי טובתה של החברה איננה מתיישבת עם שליטה בפעולותיה של החברה השוללת כל ידיעה על הנעשה בה או אפשרות להבעת דעה או שיתוף בניהול מבעלי רוב האקוויטי ומ- % 40ומעלה מבעלי מניות היסוד. בית המשפט איננו כותב את החוזים עבור אנשים המבקשים לגבש הסכמה חוזית ביניהם. אולם כאשר בית המשפט נדרש לאכוף הסדר חוזי אשר פוגע בזכויות של צדדים נוספים, כמוגדר לעיל, אין הוא צריך להתעלם מן השיקול כי אכיפה של הסכם אשר אינו מתיישב עם טובתה של החברה, היא בלתי צודקת בנסיבות הענין, וזאת בנפרד מן המסקנה בדבר משמעותה של האכיפה לגבי צד לחוזה. כפי שציינתי, משקף סעיף 3(4) מגמה מוסרית חברתית המאפשרת יישום של אמת מידה של צדק, והמקרה הנדון שבפני הוא לדעתי אחד מן המקרים אשר בהם לאור נסיבותיו אין בית המשפט יכול להתעלם מן המשמעות שתנבע מן האכיפה.