מטרתו של סעיף 235הנ"ל היא לשמור על האיזון העדין בין מגמת אי ההתערבות
של בית המשפט בעניני הניהול הפנימיים של החברה (.barland v
( 93,83 . A.c(1902) earb; ע"א 667/76גליקמן נ' ברקאי, פ"ד לב(2) 281, 286)
לבין הצורך למנוע ניצול לרעה של כוח השליטה המסור בידי אורגן פלוני. מכאן כי מתחייבים זהירות ובחירה במינימום הדרוש בעת ששוקלים הפעלת סמכות לפי הוראת החוק האמורה.
זכות העמידה מוקנית ל"חבר", מונח אשר לא הוגדר במיוחד לצורך סעיף 235ואשר יש לפרשו על כן, על פי ההקשר והתכלית, היינו על פי הרצון להושיט הגנה למי שרכש מניות, בין אם נרשם בפנקס החברים ובין אם טרם נעשה כן או אם רישומו איננו מתבצע מאחר והחברה אינה מנהלת פנקסים. אגב, הפסיקה המתייחסת להוראה הדומה שבדין האנגלי מדגישה בהקשר זה, כי מאחר ומדובר בקיפוח חבריה של חברה, יוענק הסעד רק לחבר בתור שכזה ולא, למשל, אם הפגיעה היא בדירקטור בתור שכזה כאשר איננו עומד לו הסעד האמור בכשירותו כחבר.
(;. 1051w.l.r 1965 1re lundie bros ltd
854 . E.r 11a 2(1983) re a company).
במקרה שבפנינו, לא עלתה טענת הקיפוח בהקשר לפיטוריו של זאב אלא על יסוד טענות כלליות שהתייחסו לכלל בעלי המניות שבמיעוט.
השאלה המרכזית היא כמובן מהו "קיפוח" היינו, מה נכנס לגדר מושג זה.
תחילה אביא מספר מאפיינים כלליים בענין הנסיבות בהן יכול שתעלה טענת קיפוח:
--- סוף עמוד 47 ---
א. סעד בעקבות טענת הקיפוח נועד למקרים בהם מנוהלת חברה בדרך המקפחת חלק מבעלי מניותיה, גורמת להם עוול או הוצאה בלתי צודקת. הקיפוח יכול להתייחס לפגיעה בחלק מן החברים אף אם אינם מיעוט.
ב. מבחינת מגוון הנושאים בהם יכול הסעד להיות מוענק, אין בפנינו רשימה סגורה. כפועל יוצא מכך, גם מגוון התרופות היכולות לשמש את בית המשפט הוא רחב (יוסף כהן, דיני חברות, חלק שני עמ' 446;
יוסף גרוס, סעד הקיפוח כתרופת על לבעלי המניות בחברה, עיוני משפט י"ד (התשנ"ט) 273, 274).
ג. הסעיף קובע נורמה כללית וגמישה (יוסף גרוס, שם, עמ' 274) להתערבות בית המשפט לשם יצירת נורמה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה (ע"א 2699/92, 2930, 2971בכר נ' ת.מ.מ. פד"י נ(1) 238, 244).
בע"א 594/79(פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג פ"ד לו(3) 309בעמ' 323) אומר הנשיא שמגר:
"ניתן לומר, כללית ומבלי לקבוע תחופיה של ההלכה, כי כוחו של הרוב מן הראוי שיופעל בתום לב לטובת החברה בדרך המותרת בדיני החברות, תוך הימנעות מכל חריגה מן הסמכות... אד ביטוי כללי וערטילאי זה של חובות ודרכי פעולה אינו נותן ביטוי מדוייק ומלא לצורה אותה לובש עושק המיעוט, כעילה מוכרת לפסילתה של פעולה בחברה, וגם נקיטת הביטוי הכללי קיפוח בסעיף 118א' לפקודת החברות אינה תורמת להבהרת משמעותו של המושג".