כשלעצמה כדי לשלול טענת קיפוח. (ע"א 226/85הנ"ל).
י. סעיף 235חל על כל סוגי החברות.
יא. סעיף 235חל גם על ענינים שבעבר אם יש להם השלכה על ההווה (המ'
4427/87הנ"ל). הוא חל גם על ארוע בודד אם משקלו, השלכותיו או תוצאתו מצדיקים זאת (פרופ' צ. כהן, עמ' 298).
יב. כאשר מעשה, מחדל, או החלטה מונעים הן על ידי האינטרס של טובת החברה
והן על ידי אינטרסים יחודיים של הרוב, תיבחן שאלת קיומו של הקיפוח על פי התוצאה, אלא אם מצטרפת המסקנה בדבר אופיו הדומיננטי של הגורם המניע את הרוב.
יג. נטל ההוכחה בדבר קיומו של קיפוח רובץ על מי שטוען זאת (ע"א 226/85
הנ"ל).
.48אעבור עתה לישום הכללים הנ"ל, אל הנסיבות העובדתיות היחודיות של המקרה שבפני על פי המימצאים שמצאתי.
המדובר בחברה פרטית אשר על פי הרכב בעלי מניות היסוד שבה היא חברה משפחתית (מה שמכונה בפסיקה האמריקאית ("close corporation" ראה:
577D2 . N.e 203, 16D/2iii 32galler v. Galler). מאז שנת 1987מכהן כדירקטור
ארנון ומאז 1989עד לסוף 1993כיהן כדירקטור שני, זאב-המבקש. לחברה, לפי
מסמכי היסוד שלה, שני דירקטורים אשר נבחרים על פי הצבעתם של בעלי מניות היסוד. החל מסוף 1993ועד עתה, מכהנת מרים כדירקטור שני ביחד עם ארנון, אחרי שזאב הודח על ידי רוב בעלי מניות היסוד. הרוב של ארנון וקבוצתו המשפחתית, ומרים וקבוצתה המשפחתית הוא של כ- % 55ממניות
--- סוף עמוד 52 ---
היסוד, אולם הרוב באקוויטי הוא בידי מי שהם כ- % 45של מניות היסוד. המיעוט הוא, איפוא, בעל מעמד בלתי מבוטל בחברה המשפחתית האמורה.
טענת הקיפוח כוונה אל מספר מעשים: עיסקת קורת, תשלום שכר לעורכי הדין של ארנון ומרים מתוך כספי החברה כאשר במקצת מן המקרים המדובר ביצוגם של ארנון או מרים, לפי הענין, בהליכים בהם הם מעורבים אישית ואשר בהם אין עורכי הדין מייצגים את ידיעות אחרונות.
טענה שלישית מופנית אל נושא ניהולי פנימי והוא התקנת מצלמות הסתר, בעזרתן ביקש ארנון לעקוב אחרי מעשים של העובדים.
טענה רביעית עניינה הניטרול ההחלטי של המיעוט, היינו של כ- % 40ומעלה
מבעלי מניות היסוד, שביטויו בכך שאין הם נושאים במשרות החברה ואינם שותפים לידיעה על הנעשה ואינם מקבלים דיווח כלשהו ומסמכיה הפנימיים של החברה אינם פתוחים בפניהם, וממילא אין להם כל אפשרות להביע דעה או להציע הצעה בחברה המשפחתית האמורה.
.49פרשת קורת לפי מימצאי, תחילתה ברצונו של אורי קורת למכור את מניותיו. כוונה זו הודעה ליתר בעלי המניות, אולם המשא ומתן הממשי של קורת התנהל עם ארנון שבעת ההיא עדיין לא היה דירקטור. המשא ומתן הביא להשגת הרוב בין בעלי מניות היסוד והמניות הרגילות לארנון יחד עם זאב. יתרה מזאת, ארנון גם קיבל יפוי כוח ממר שרצקי, סבו של אורי קורת, שהקנה לו זכות הצבעה ב- 10מניות רגילות.