מסקנה זו גם מוצאת חיזוק בכך שההסכם עם קורת הוזכר באופן מפורש בהסכם בין זאב לארנון בגדר מעין "פרשת דרכים" אשר אחריה ניתן יהיה לבצע את נטילת השליטה בדירקטוריון, קרי בחברה. כאשר החלו ההליכים בתיק זה ועלתה בקשה להציג את ההסכמים עם קורת, במסגרת הטענות של המבקשים והמשיבים 5, 6, 7ו- 9, התנגדו משיבים 1ו- 2לגילוי מסמכים אלה, והמסמכים הוצגו רק בעקבות צו של בית המשפט. בעת ששולמו פיצויי הפיטורין לאורי קורת על יסוד טענת ארנון שקיימת התחייבות להעסיקו עד גיל הפרישה היתה כבר מרים הדירקטור השני, היינו שותף פורמלי ועניני לקבלת ההחלטה אם כי לפי דבריה לא התעמקה בפרטי הענין.
טענת המבקשים וחלק מן המשיבים, כפי שהדבר כבר הובא לעיל, היא כי החברה
שילמה לאורי קורת תמורה על יסוד התחייבות של ארנון שבאה לשרת את מטרותיו, אשר
--- סוף עמוד 53 ---
לא אושרה בשעתו על ידי הגורמים המוסמכים בחברה.
טענה זו נראית מבוססת. חשובה בה, לדעתי, נקודה מרכזית אשר אליה עוד אשוב, והיא שתפיסת הניהול של החברה, כפי שהדבר עולה מהתנהגותו של ארנון כדירקטור היא, של שליטה אישית עצמאית בלי לשתף את יתר בתי האב בפרטי הנתונים והשיקולים, וגם למעט בהצגת פרטי הנתונים בפני הדירקטור השני. אינני רואה סיבה להביע כאן את דעתי בענין שיקוליו של ארנון כדירקטור, ככל שהדבר נוגע לטובתה של החברה, ואני מוכנה להניח כי באופן סובייקטיבי הוא רואה את הניהול האפקטיבי והריכוזי אשר מקובל עליו, כשיטה הבאה להועיל לחברה בצורה המירבית, אולם בכך לא די. כפי שהבהרתי לעיל, דורשת התפיסה השרירה עתה בתחום היחסים בין הרוב והמיעוט בתוך תאגיד, כי הרוב לא יטול לעצמו יתרון בלתי הוגן ביחסיו עם המיעוט וכי בין היתר, בחברה משפחתית לא תהיה צורת ניהול אשר שוללת באופן טוטאלי את השיתוף של יתר בעלי מניות היסוד בידיעת ההחלטות המהותיות המרכזיות, מבחינה ענינית או כספית, אם יש להם השלכה על בעלי מניות המיעוט.
אין גם להבין מדוע תשלום של 000, 140$ לא הוזכר כלל בהסכם עם קורת.
ההסדר עם אורי קורת הוא לפי הראיות, הסדר יוצא דופן. מר אנגל אומנם טען
לפני כי היו בעבר מקרים דומים, אולם משנתבקשו פרטים על מקרים קודמים לא ניתנה
כל תוספת ראיה אשר יש בה כדי לבסס אמירה זאת. מצטרפת לכך העובדה, שהוזכרה כבר, כי גורמי החברה הנוכחיים ראו את ההסדר עם קורת כהסדר שאין לגלותו גם כאשר בעלי מניות היסוד האחרים שואלים עליו, וזאת כל עוד לא ניתן צו של בית המשפט, וגם בכך יש כדי לאפיין את מערכת היחסים בין הרוב למיעוט.