אין גם להבין מדוע תשלום של 000, 140$ לא הוזכר כלל בהסכם הכתוב עם קורת.
ההסדר עם קורת נערך בשנת 1995ובסוף השנה האמורה החלו ההליכים בתיק זה. היינו, ראשיתם של ההסדרים עם קורת היא אומנם בשנת 1986, אבל הם הבשילו בהסכם הפרישה משנת 1995, קרוב לתחילת ההליכים, ופריסת התשלומים נמשכה במשך 3שנים לאחר מכן.
אין לכן מקום לטענה, כי המדובר בפרשה מן העבר. אולם לשם הסרת כל ספק
אוסיף, כי נושא זה הוא מבין נושאי העבר שיש להם השלכה להווה, ענין שדנתי בו לעיל מבחינתו המשפטית. כפי שהסברתי, יש בפרשה זו ביטוי לנתק הטוטאלי בכל הנוגע לעניני החברה בין הדירקטוריון, אשר אחד משני המכהנים בו, היינו ארנון, הוא גם מנהל העסקים הראשי (.c.e.o), לבין בעלי מניות היסוד שבמיעוט.
ניטרולו של המיעוט מכל הנעשה בחברה הוא, לטעמי, בגדר יצירה של נסיבות בהן השותפים בחברה משפחתית, נמצאים במעין גישוש באפילה בכל הנוגע לעניניה הפנימיים של החברה, שהיא גם קניינם. הווה אומר, ציפיותיהם הלגיטימיות של בעלי מניות המיעוט לניהול משותף כלשהו של החברה, מסוכלות ונדחות, ולא רק שאין ניהול משותף, אלא אין גם מידע המועבר אליהם באופן לגיטימי, בדרך המלך, כדי שידעו אל נכון מה קורה עם קניינם, וכדי שיוכלו לפחות להשמיע ולהציע. בכך אני רואה את עיקרו של הקיפוח.
.50ענין קורת הוא מקרה אחד שהועלה בפני, אולם הוא איננו בודד. טענה של
פגיעה קניינית באינטרסים של המיעוט אשר יש לו ענין לגיטימי במה שנעשה בכספי
החברה הוא נושא שכר הטרחה שהוזכר לעיל.
אינני יכולה לקבוע מסקנות החלטיות בנושא זה, כי הדברים לא נתחוורו עד
תומם, ומה גם שהיו תנועות כספים בצורת החזרים.
די אם אומר בגדר מימצאי בהקשר זה, כי נושא שצריך היה להיות פשוט וברור באופן שמשתקף תוך פירוט מלא בפנקסיה של החברה, כדי שבעל ענין לגיטימי יוכל ללמוד ממנו את מה שהוא מבקש לדעת כדין, כבעל מניות יסוד, נותר עד לאחרונה במידה לא מועטה ענין מעורפל. הנושא מובא על ידי בהקשר שבפני כי הוא שוב דוגמא להסתגרות, וחוסר שיתוף פעולה המותיר את בעלי מניות המיעוט עם תהיות וספקות. מצב זה אינו ראוי ומחייב את תיקונו כדי לשנות את המצב בו מנותקים המחזיקים במניות המיעוט מן המידע הרלוונטי והשוטף על הנעשה בחברה. המטרה של ניהול יעיל של החברה אינו מצדיק נקיטת שיטה כמתואר כלפי בעלי מניות היסוד.
.51פרשת המצלמות היא בגדר מחלוקת בין דירקטורים, קרי בין זאב לבין ארנון, ולדעתי איננה זורקת אור על הנושא שבפנינו. אין ספק שטובתה של חברה וחובותיהם של דירקטורים כלפי חברה מחייבים גילוי הדדי נאות ושיתוף פעולה אפקטיבי, אולם נושא זה איננו נוגע לנושא של קיפוח זכויות המיעוט, אלא ליכולת של שני דירקטורים לקיים שליטה משותפת לטובת החברה.