כל הפרשה הנ"ל על מסמכיה נפרשה לראשונה בהליכים אלה מכוח צו גילוי של בית המשפט אחרי שנדחתה התנגדות המשיבים 1ו-.2
(מסמכי קורת לוקטו כולם במוצג מב/14).
נושא נוסף שעלה בדיונים שבפני הוא המחלוקת בפרשת גלעד.
חברת גלעד היא בעלת בית הדפוס שמשרת את ידיעות אחרונות. החברה היא בבעלות ארנון (2/3) ודב יודקובסקי (1/3). במשך השנים היה נהוג לשלם את עלויותיה של חברת גלעד בתוספת קבועה של % 10רווח.
עלו טענות בקשר לבדיקת ההתחשבנויות תוך הדגשת ניגוד האינטרסים האפשרי בין ארנון כמנהל עסקים ראשי של ידיעות אחרונות לבין מעמדו בחברת גלעד, ובין היתר היו השגות על תוספת הרווח הקבוע שלא נבע מבדיקה פרטנית וענינית שנדרשה לפי הטענה.
נושא נוסף הראוי לאיזכור בשלב מקדמי זה הוא בקשר למחלוקת בענין שכר הטרחה ששולם לעורכי הדין על ידי ידיעות אחרונות.
עלו טענות כי בענין זה נתערבבו נושאים בהם היה יצוג אישי של ארנון או מרים עם נושאים בהם יצגו עורכי הדין את ידיעות אחרונות.
פרשת everegreenהמוזכרת בעדויות ובטענות מתייחסת להסכם אותו כרת זאב עם חב' . ,everegreen canada ltdלפיה יוקצו לה מניות בחברת צנה, אשר בשליטת זאב.
על פי טענתו של ארנון, הקצאת מניות דינה כמכירת מניות ומכירת מניות באחת מן החברות המשפחתיות לגורם מחוץ לבתי האב נוגדת את הסכם זאב-ארנון ומהווה הפרת ההסכם.
--- סוף עמוד 7 ---
זאב טען מצידו, כי הקצאה אינה בגדר מכירה וכי ערך את העיסקה מאחר והיה זקוק לכסף לצורך הליכים משפטיים אחרי שהודח מתפקידו כדירקטור. מכל מקום, בראשית 1996הוא ביטל את ההקצאה הנ"ל ורכש בחזרה את המניות מחברת אוורגרין.
עיקרי הנימוקים של המבקשים
.19ההמרצה שבפני מדגישה, כאמור, את העובדה שארנון הכחיש בתצהירו הראשון
את עצם קיומו של הסכם זאב-ארנון, כדברי ארנון:
" .24אני מכחיש בזה את קיומו של ההסכם המיומר לו טוען זאב בבקשתו ואין ולא היה בידי מסמך כזה חתום בידי הצדדים.
.25אמת נכון, התקיים משא ומתן ביני ובין זאב אך מעולם לא הבשילו
המגעים ביננו לכדי הסכם מחייב".
מול טענה זו מציבה ההמרצה את הסכם זאב-ארנון אשר נוסחו הנושא חתימת הצדדים לא צורף להמרצה אולם הוגש במהלך הדיון ביום .28.12.94
במילים אחרות, טענת זאב היא כי ארנון לא הצהיר אמת בתצהירו בנושא הנ"ל ויש בכך כדי להשליך על אמינותו בדרך כלל.
בתצהירו השני של ארנון במסגרת הליכים אלו, שניתן ביום 29.12.94, טוען
ארנון כי שכח את דבר קיומו של ההסכם. לפי דברי זאב בהמרצה, גם בטענה זו אין אמת. הסכם זאב-ארנון היה לדעת המבקשים בעל חשיבות רבה לשני הצדדים, מכוחו כיהנו ארנון וזאב כמנכ"לים ופעלו בחברה במשך שנים. לטענת המבקשים נוצרה בהסכם "ברית לכל החיים". מכל מקום, ההצהרה של ארנון בתצהיר הראשון וזו בתצהיר השני כמובא לעיל נוגדות זו את זו.