128. הנתבעת אף לא נימקה, למה לא חלק צוות בית חולים סורוקה את המידע המפורט שהיה בידיו עם ההורים, ולא התייחסה לנושא כלל בכתבי טענותיה.
129. יתרה מכך, הנתבעת לא השיבה בסיכומיה על טענת התובעים בסיכומים, כי הפרוגנוזה הקשה והאפשרות הקיימת לביצוע הפסקת הריון הם "מידע מהותי" שלא הובא לידי ההורים.
130. לאור הלכת זייצוב והמר ופסיקה נרחבת בנושא, חובתה של הנתבעת הייתה למסור להורים מידע מפורט על מצבם של העוברים, ועל העתיד הצפוי להם ולהורים המטפלים ולאפשר להם לבחור בדרך הטיפול המועדפת. משלא עשו זאת - התרשלו.
131. חובתה הראשונה של הנתבעת הייתה למסור את המידע בדבר הפרוגנוזה של התאומות, שאין חולק שהייתה פרוגנוזה קשה, כפי שהודתה הנתבעת בסעיף 19 לסיכומיה. חובתה השנייה הייתה להציג בפני ההורים את אפשרויות הטיפול, כולל אפשרות להפסקת הריון, גם אם אפשרות זו לא הייתה מועדפת עליהם. הצגת האפשרות אין פירושה המלצה. צוות בית החולים יכול היה להציג את האפשרויות בפני ההורים ועדיין להמליץ להם על האפשרות המועדפת לדעתו: ניקוז הנוזלים וניסיון לעצירת הלידה המוקדמת.
132. עניין הצגת האפשרויות השונות עלה בחקירתו של פרופ' ליפיץ, המומחה מטעם הנתבעת. פרופ' ליפיץ נשאל בעדותו לגבי חוות דעת שנתן בתיק של אל זאידנא סג'וא ואח' (מוצג מס' 34 בתיק מוצגים של התובעים) ואישר שיש לפרוס את כל האפשרויות בפני האם:
--- סוף עמוד 22 ---
"ש. אתה כתבת שלפרוס בפניה את האופציות של הפסקת היריון היה טיפול נכון, האם אתה חוזר בך?
ת. אני לא חוזר בי משום דבר. אני רק אומר שפרסו בפניה את האופציות הקיימות. גם כשאני פורס בפני מישהו את האופציות השונות לא כולן הן שוות ערך, אני יכול להגיד לך האופציה שלך היא א' ב, ג', ד' ואני ממליץ על ג', מה רע בזה?". (עמ' 84 לפרוטוקול)
133. אכן, אין כל רע בכך, וזו אפילו חובתו המקצועית. מומחה יכול לפרוס את כל האפשרויות בפני ההורים, ועדיין להמליץ על דרך הטיפול המועדפת, לדעתו. באופן הזה ההורים מקבלים את כל המידע ויכולים לקבל החלטה, האם לקבל את ההמלצה או לבחור בטיפול אחר.
134. בעניינינו לא הוצגו כל האפשרויות בפני ההורים, ולא ניתנה להם האפשרות לבחור, היות וצוות בית חולים סורוקה בחר בעבורם.
135. אין חולק כי האפשרות להפסקת הריון הייתה קיימת בעת ההיא, גם בהריון בגיל החיות. מומחי הנתבעת לא הכחישו זאת, גם אם סייגו את אמירותיהם (עדות ד"ר יוחאי, עמוד 101 לפרוטוקול "בוצעו במקרים בודדים"; עדות פרופ' ליפיץ עמוד 90 לפרוטוקול: "הפסקות הריון היו יחסית מעטות בגבול החיות, והפסקות היריון מאינדיקציה מילדותית בשנת 91 כמעט ולא היו כלל").