161. בעניין זה חזקה עלינו כי הימנעות בעל-דין מלהביא ראיה או עד רלוונטיים האמורים לשמש לטובתו, יוצרת הנחה לפיה הראיה או העדות היו עלולים לפעול לחובתו ולחזק את הצד שכנגד (וראה: ע"א 8294/14 רוני גנגינה נ' פקיד שומה פתח תקוה (פורסם בנבו, 20.03.2018) והאסמכתאות המפורטות שם).
מכל האמור לעיל יש לקבוע, לעניין סוגיית הולדה בעוולה, כי תצהירו ועדותו של ד"ר יעקובי, שישב כמומחה בעל וותק בוועדות שדנו בהפסקת הריון מאוחרות, עדיפים על חוות דעת ועדות פרופ' ליפיץ ותצהיר ועדות פרופ' בליקשטיין, שלא ישבו בוועדה להפסקת הריון וכן על תצהיר ועדות ד"ר יוחאי שישב כמתמחה בוועדות שדנו בהפסקת הריון צעיר בלבד.
עוד יש לקבוע כי יש לתת משקל נמוך לדברים שבסברה וכל אמירה שאינם מידע עובדתי, העולים מהתצהירים ומהעדות של ד"ר יעקובי, פרופ' בליקשטיין וד"ר יוחאי, כיוון שלא הוגשו חוות דעת רפואיות כדין מטעמם.
--- סוף עמוד 26 ---
162. לגופו של עניין, אדון כעת בטענות העיקריות שעלו בעניין סוגיית הולדה בעוולה הן בסיכומים ובעיקר בהשלמה לסיכומים של הצדדים בעניין הקריטריונים שהנחו את הוועדה להפסקת הריון והפרקטיקה הנוהגת. ד"ר יעקובי הצהיר כי לוועדות להפסקת הריון בשנת 1991 לא היו קריטריונים והנחיות לבד מסעיפי חוק העונשין, וכי הן היו גמישות ועצמאיות בהחלטותיהן.
163. ד"ר יעקובי הצהיר:
"באותה תקופה לא היו כל מגבלות שהוטלו על הועדות להפסקת הריון", וכי "בשנת 1991 הועדות היו חופשיות להחליט על הפסקות הריון הרבה יותר מאשר החל משנת 2007, גם מסיבות מיילדותיות שבהם העובר עדיין בריא!" (עמ' 3 לתצהירו).
164. ד"ר יוחאי, אחד המומחים מטעם הנתבעת, העיד אף הוא כי לא היו הנחיות מדויקות של משרד הבריאות בעת ההיא (עמ' 101 לפרוטוקול).
165. עוד הצהיר ד"ר יעקובי:
"בשנת 1991, באם יולדת זו הייתה פונה לוועדה להפסקת היריון
בבקשה להפסיק את היריון התאומים, בנסיבות ונתוני ההיריון
שהיו לה (ושעליהם אין מחלוקת עובדתית בין המומחים השונים),
בשבוע 6+24 להיריון, הועדה להפסקת היריון בראשותי, הייתה
נענית בחיוב לבקשתה זו של היולדת" (עמ' 2 לתצהירו).
166. ד"ר יעקובי נחקר על תצהירו בעניין הקריטריונים שהנחו את הוועדה להפסקת הריון בבואה לאשר הפסקת הריון (עמוד 116 לפרוטוקול):
"ש. האם מדובר באותם קריטריונים לצורך קבלת אישור להפסקת הריון? TTTS ומנניגוצלה?
ת. הקריטריון זה החוק ההפלות, סעיף 3 שאמר שיילוד יכול להיות בעל