מום גופני או נפשי. בשנת 1990 לא היו מגבלות על גודל המום, אופי
המום, אז לא ידענו אילו מגבלות יהיו בשנת 2017, ואם הערכנו
שהפרוגנוזה של העובר היא קשה ומשמעותית והאמא פנתה לוועדה
בבקשה להפסקת ההיריון אישרנו זאת.
ש. כלומר אתה אומר שהכל נקבע לפי מבחן הפרוגנוזה??
ת. זה מה שהחוק אומר.
167. כלומר, לטענת ד"ר יעקובי, בשנת 1991 הקריטריונים שעמדו לנגד עיני הוועדה היו סעיפי חוק העונשין בלבד, האמורים לעיל, בלבד והמבחן היה מבחן הפרוגנוזה, האמור בהם. גודל המום ואופיו לא הוגדרו עדיין בעת ההיא. את הפרוגנוזה הקשה של העוברים ביסס ד"ר יעקובי על חוות דעתו של פרופ' קווינט, מומחה הנתבעת.
--- סוף עמוד 27 ---
168. הנתבעת טענה כי התובעים נאחזים במבחן "הפרוגנוזה הגרועה הצפויה", כהנחת עבודה המנחה את הוועדה להפסקת היריון בגיל החיות, אולם במקרה של סיבוכים מיילדותיים הנחת עבודה זו אינה נכונה.
169. עוד טענה הנתבעת כי יש להבחין בין הפסקת הריון מסיבה מיילדותית ובין הפסקת הריון מסיבה של מום בעובר וכי "ללא כל קשר לפרוגנוזה הגרועה הצפויה, אין ולא היו ב- 1991 לוועדות להפסקת הריון, מנדט לדון על הפסקתו, מסיבות מיילדותיות" (סעיף 20 לסיכומי הנתבעת).
170. בנוסף נטען כי הידרופס פטאליס ו-TTTS הם סיבוכים מיילדותיים ולכן לא היה צריך להפסיק את ההיריון.
171. לעומת זאת, טענו התובעים כי האבחנה המלאכותית שניסתה הנתבעת ליצור בין 'מומים מבניים' למומים אחרים, לא הייתה מקובלת.
האם אבחנה של "סיבה מיילדותית" אכן עמדה בפני הועדה להפסקת הריון בשנת 1991?
172. ד"ר יעקובי נחקר בחקירה נגדית בעניין הקריטריון של סיבה מיילדותית:
"ש. כלומר בביה"ח רמב"ם בחיפה בשנת 91 גם על רקע סיבה מיילדותית אישרו להפסיק את ההיריון גם בשלב מאוחר?
ת. לא יודע מה זה סיבה מיילדותית. לפי הבנתי יש סיבה של אמא, וזה מוגדר בחוק בסעיף 4 שהמשך הריון עלול לסכן את בריאות האם גופנית או נפשית. או מהסיבות שהעובר יכול להיות עם מום גופני או נפשי.
ש. שאני אומרת הפסקת הריון עקב סיבה מיילדותית אתה לא יודע מה זה אומר?
ת. היום ברור לי משנת 2007 את מדברת על שנת 1991. שאז חילקו את המושג, העניין המיילדותי נולד בשנת 2007 שחילקו את סיבת העובר, וסיבת האם, והחמירו שקבעו שבאותם מקרים שבהם העובר ברגע ההחלטה עדיין בריא וכאילו רוצים למנוע משהו עתידים קראו לזה מיילדותי, לפני זה היה סיבה אימהית וסיבה של העובר.