178. בתצהירו חלק פרופ' בליקשטיין על דבריו של ד"ר יעקובי ואמר:
"מתצהירו של ד"ר יעקובי ניתן לחשוב שוועדות לעניני הריון ברמב"ם נהגו בליברליות והתירו הפסקות היריון גם בשבוע 24+6 מסיבות של חשד ללידה מוקדמת. אני מתקשה להאמין שכך היה. המתואר בתצהירו של ד"ר יעקובי לא היה פרקטיקה מקובלת ומוכרת בעת ההיא בבתי החולים במדינת ישראל. אנו לא בצענו הפסקות היריון עקב סיבות מיילדותיות (כגון ירידת מים מוקדמת), גם לא בשילוב TTTS. בוודאי שההתנהלות החריגה של ד"ר יעקובי בביה"ח רמב"ם, עפ"י מיטב ידיעתי, לא פורסמה בשום פרסום רפואי מהעת ההיא ואחריה".
179. פרופ' בליקשטיין הצהיר בגוף ראשון: "אנו לא בצענו הפסקות הריון...", אולם בפועל, הוא לא ישב בוועדות להפסקת הריון וכוונתו באמירה זאת, כנראה, לצוותים בבית החולים בו עבד. אי לכך, אין מדובר בקביעה עובדתית אלא בעדות סברה.
180. גם דבריו של פרופ' בליקשטיין כי "אני מתקשה להאמין שכך היה" בעניין עדות ד"ר יעקובי מניסיונו על התנהלות וועדות להפסקת היריון בבית חולים רמב"ם, הינם עדות סברה ואינם אמירה עובדתית.
181. גם פרופ' ליפיץ חלק על דבריו של ד"ר יעקובי (יוער כי ד"ר יעקובי הצהיר כי פרופ' ליפיץ לא היה בישראל בשנת 1991, אלא שהה באנגליה בלימודים. פרופ' ליפיץ נשאל על כך בעדותו ענה כי היה בארץ בחלק מהשנה (עמ' 72 לפרוטוקול):
"למעשה מדובר בהפסקת היריון מסיבה מיילדותית כי לא
מדובר במומים שהתגלו בעוברים. אם נאמץ את הגישה הזו,
הרי שהדבר משול לכך שנוכל/נצטרך להציע הפסקת הריון
לכל אישה שתגיע בלידה מוקדמת בשבוע 26. האם זה
מתקבל על הדעת? בפירוש לא!"
(סעיף 4 לתצהיר פרופ' ליפיץ).
--- סוף עמוד 30 ---
182. בסיכומי הנתבעת הובאה עדותו של ד"ר נייגר, מומחה התובעים, שהעיד כי לא מפסיקים היריון על רקע של סיכון לפגות קיצונית. (יוער כי, כאמור, הנתבעת קבעה בסיכומיה כי ד"ר נייגר אינו כלל בעמדה לחוות דעת כמומחה בנושא הפסקת הריון ומשום כך צרפו התובעים את תצהירו של ד"ר יעקובי).
183. עם זאת כתב ד"ר נייגר בחוות דעתו ואף העיד מפורשות כי עקב התקיימותם של שני תנאים מצטברים היה צריך להציע לאם גם את האפשרות של הפסקת הריון:
"ש. מפנה לעמוד 3 לחוות דעתך, האם נכון שהקביעה שלך שהיה מקום להציע לתובעת הפסקת היריון היא על רקע התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, פרוגנוזה של פג בשבוע 24+4, והשני TTTS מדרגה 4? מפנה לחוות דעתך השנייה,