239. בעדותו הודה פרופ' ליפיץ כי בשנת 1991 ניתנו סטרואידים בחלק מהמקרים, אך הדגיש כי לא הייתה מדיניות מחייבת ולא הייתה הנחיה כזו של איגודים. בנוסף, הדגיש פרופ' ליפיץ כי אם ניתנו סטרואידים, הם ניתנו רק לאחר שבוע 26 להריון ולא בשבוע 24 להריון, וכי כך גם נהגו בבית חולים שיבא בו עבד (עמוד 74 לפרוטוקול).
240. לתמיכה בטענתו ציטט פרופ' ליפיץ מספר פעמים מתוך ספר הלימוד של פרופ' כספי, שהיה בשנת 1993 ראש החוג למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "מיילדות גינקולוגיה ורבייה לתלמידי רפואה", הוצאת אוניברסיטת תל-אביב ("כספי"). פרופ' ליפיץ העיד כי בפרק העוסק בטיפול טרום לידתי בסטרואידים (עמ' 506 למוצגי הנתבעת) מופיע בין היתר התנאי של גיל הריון בין 34-26 שבועות, וכן שהיו חילוקי דעות בקשר למתן הסטרואידים בגלל בעיות של פוטנציאל נזק (עמודים 72-71 לפרוטוקול).
241. עוד העיד פרופ' ליפיץ כי בשנת 1991 גם בבית חולים סורוקה ניתנו בחלק מהמקרים סטרואידים ובכל מקרה לא ניתנו לפני שבוע 26 להריון. בנוסף, בחלק מהמקרים בהם ניתנו סטרואידים היה הדבר במסגרת עבודות מחקר (עמוד 75 לפרוטוקול).
242. חוות דעת פרופ' קווינט: בחוות דעתו קבע פרופ' קווינט כי התאומות נפגעו משילוב קשה של ארבעה גורמים משמעותיים: פגות, TTTS, זיהום תוך רחמי
--- סוף עמוד 40 ---
ומחלת NEC קשה שחייבה ניתוח עקב קרע במעי. לטענתו, הניסיון של התביעה לקשור את פגיעתן של התאומות באי מתן סטרואידים, המסוגלים להשפיע רק על חלק קטן מהגורמים הללו, הוא ניסיון שטחי.
243. פרופ' קווינט ציין כי בתחילת שנות התשעים הטיפול בסטרואידים לא היה בקונצנזוס אצל רופאי נשים וחלק חששו לנזק לאימהות. החשש הופרך לאחר מחקרים רבים ופרסום נייר עמדה על ידי ה-NIH המכון הלאומי לבריאות בארה"ב בשנת 1994, שהמליץ לתת סטרואידים לנשים הרות עם סימנים קליניים של לידה מוקדמת. בשנת 1995 אימץ ארגון רופאי הנשים בארה"ב המלצות אלו.
244. בעדותו אמר פרופ' קווינט ביחס למאמר שפורסם ע"י Crowley וחב' (מקור 4 לחוות דעת פרופ' קווינט) כי עורכי המאמר חשבו שצריך לתת סטרואידים וגם הוא באותה תקופה סבר כך. עם זאת אמר כי מידע אישי הוא יודע שלא כולם נתנו סטרואידים באותה תקופה, גם בארץ וגם בעולם.
245. עוד הודה פרופ' קווינט כי במאמר של Murphy וחב' (Cohort study of the neonatal outcome of twin pregnancies that were treated with prophylactic or rescue antenatal corticosteroids, Deirdre J. Murphy & Al. – עמ' 423 למוצגי הנתבעת) התייחסו להריונות תאומים כהיריון בסיכון ולכן נתנו סטרואידים גם מבלי שהיו סימנים ללידה מוקדמת.