259. זאת ועוד, הציטוט שציטט ד"ר נייגר מספרו של כספי, אינו מהווה אסמכתה לפרקטיקה הנוהגת, משני טעמים: א. נוסח האמור -"בכל מקרה של איום ללידה מוקדמת יש לשקול מתן..." ולא נאמר "יש לתת" (כפי שציין פרופ' ליפיץ בעדותו, עמוד 72 לפרוטוקול, כי היום כתוב "יש לתת" היות ונותנים סטרואידים באופן רוטיני). ב. קיימים פרקים נוספים בפרק המסייגים את מתן הסטרואידים (כפי שהובא בעדותו של פרופ' ליפיץ) ואף פרופ' כספי עצמו כתב שיש חילוקי דעות בסוגייה. כך למשל, כותב כספי בעמוד 129 בספרו (עמוד 506 למוצגי הנתבעת) שלושה תנאים לטיפול טרום לידתי בסטרואידים, דבר המסייג מתן סטרואידים גורף. בנוסף, בעמוד 208 לספר (עמוד 505 למוצגי הנתבעת) כותב כספי על יתרון
--- סוף עמוד 43 ---
מתן סטרואידים, אך מסייג ואומר שיש חוששים למיסוך זיהומים אימהיים ועובריים, ומכאן חילוקי הדעות בסוגייה. בעמ' 130 לספרו (עמוד 507 למוצגי הנתבעת) קובע כספי כי במחקר שנעשה לא הודגמה יעילות טיפול בסטרואידים בתחום נוירולוגי או התפתחותי לעומת אי מתן סטרואידים.
260. יצוין כי בבקשה דחופה לצרוף מסמכים נוספים ביום 15.12.16 (בה צורפו 3 עמודים מספרו של כספי: עמוד 129, עמוד130 ועמוד 208) טענה הנתבעת כי התובעים צרפו מספר עמודים באופן סלקטיבי ואף אוזכרו וצוטטו באופן סלקטיבי על ידי ד"ר נייגר.
261. מכל האמור לעיל עולה, כי לא ניתן להסתמך על עדותו וחוות דעתו של ד"ר נייגר, לעניין הפרקטיקה הנהוגה בשנת 1991, כשאלו הסתמכו בעיקר על ביקורים בישראל, החלפת דעות עם רופאים ופרסומים "שבאו ממדינת ישראל", פרסומים שבפועל סותרים את האמור בחוות דעתו ובעדותו.
262. כאמור, ראיתי להעדיף את חוות הדעת של מומחי הנתבעת על חוות הדעת והעדויות של מומחי התובעים בסוגיה זו.
263. מעדויות פרופ' קווינט ופרופ' ליפיץ עולה תמונה מורכבת בעניין גיל ההיריון בו ניתן טיפול בסטרואידים. בשנת 1991 וגם בשנים שקדמו לה (שתוארו במחקרים שצורפו לחוות הדעת) לא הייתה קיימת הנחיה מקצועית למתן סטרואידים לאם לשם הבשלה של ריאות במצב של חשש ללידה מוקדמת. הנחיה מקצועית זו הותוותה בשנת 1995 בלבד, על ידי איגוד רופאי הנשים בארה"ב, כאמור לעיל.
264. עם זאת, היו מומחים או מרכזים רפואיים שנתנו סטרואידים לאימהות במצב של לידה מוקדמת והיו מומחים או מרכזים רפואיים שלא נתנו טיפול כזה. אם ניתן טיפול, הדבר נעשה רק בגיל מינימאלי של 26 שבועות הריון.