272. עוד העיד ד"ר יוחאי בעניין טיפול בתאומים בסטרואידים:
--- סוף עמוד 45 ---
"ש. האם טיפלו בהריונות תאומים בסטרואידים?
ת. אנו לא טיפלנו בסטרואידים בתאומים באופן עקרוני בתקופה ההיא.
ש. לפי הנחיה של מי?
ת. מנהל המחלקה.
ש. מי זה היה?
ת. גליזרמן. כעיקרון לא טיפלנו בתאומים בסטרואידים, רק במסגרת מחקר אם היה מחקר או במקרים שהיינו דנים עליהם באופן ספציפי אישה עם IVF או דברים כאלה, אך כעיקרון לא טיפלנו.
ש. מתי התחלתם לטפל בתאומים בסטרואידים?
ת. בסטרואידים בתאומים כאשר יצא הקונצנזוס לטיפול בסטרואידים בתאומים"
(עמודים 103-102 לפרוטוקול)
273. מכל האמור לעיל עולה כי בשנת 1991 לא הייתה בבית חולים סורוקה פרקטיקה נוהגת של מתן סטרואידים במקרה של לידה מוקדמת קודם לשבוע 26 להריון ובהריונות של תאומים, היות והיה קיים חשש לפגיעה באם או בעובר. פרקטיקה של מתן סטרואידים במצב של לידה מוקדמת (בכפוף לכללים מסוימים) התקבלה לאחר פרסום נייר עמדה על ידי ה-NIH המכון הלאומי לבריאות בארה"ב בשנת 1994, שהמליץ לתת סטרואידים לנשים הרות עם סימנים קליניים של לידה מוקדמת ולאחר שבשנת 1995 אימץ ארגון רופאי הנשים בארה"ב המלצות אלו.
274. זאת ועוד, עולה כי בשנת 1991 בישראל היו שתי גישות למתן טיפול בסטרואידים: רופאי נשים שהאמינו ובטחו בטיפול ואלה שלא האמינו או שחששו מהטיפול פן יגרום נזק לאימהות או לילדיהן.
275. אי לכך, גם אם בחירת הצוות הרפואי בבית חולים סורוקה הייתה מוטעית (ואיננו אומרים זאת), הרי שלא היה בכך לעלות כדי התרשלות כפי שנקבע בפסיקה: "בחירת הנתיב לילך בו, היינו העדפת פרקטיקה רפואית אחת על פני האחרת, אין בה כשלעצמה כדי להוות התרשלות גם אם בדיעבד התברר כי בחירה זו הייתה מוטעית" (וראה: ע"א 7211/15 פלוני נ' בית החולים נהריה [פורסם בנבו, 6.2.2018] והאסמכתאות המאוזכרות שם).
276. התובעים לא הצליחו להוכיח כי בשנת 1991 הייתה פרקטיקה נוהגת של מתן סטרואידים במצב של לידה מוקדמת וכי הצוות הרפואי התרשל בשל אי מתן סטרואידים לתאומה נ' ותאומה ע'. הנתבעת הוכיחה כי לא הייתה פרקטיקה נוהגת של מתן סטרואידים בבית חולים סורוקה; כי נושא מתן סטרואידים בלידה מוקדמת היה שנוי במחלוקת בארץ ובעולם עקב החשש למיסוך סימני זיהום אצל האם וחשש לפגיעה בגדילה של העוברים.
--- סוף עמוד 46 ---
277. משהגענו למסקנה, כי בשנת 1991 לא הייתה קיימת פרקטיקה נוהגת של מתן סטרואידים לאם במצב של לידה מוקדמת, התייתרה בחינת הקשר הסיבתי בין אי מתן סטרואידים לפגיעה בתאומה נ'.