לסיכום: טענת התובעים להתרשלות הצוות הרפואי בבית חולים סורוקה בעצם אי מתן סטרואידים לאם לשם הבשלת ריאות התאומות, אינה מתקבלת.
עילה שלישית- גרימת זיהום בבדיקה ווגינאלית לאחר פקיעת שק מי שפיר
טענות התובעים
278. התובעים טענו כי אין מחלוקת עקרונית כי במועד הנדון היה ידוע כי יש להימנע מבדיקה ווגינלית לאחר פקיעת מי השפיר מחשש לזיהום תוך רחמי, ככל שהנסיבות אינן מורות אחרת, וכי עניין זה היה מקובל כפרקטיקה גם בבית חולים סורוקה.
279. עוד נטען כי אין מחלוקת שהתפתחותו של זיהום כזה עלולה להיות מהירה דיה כדי לתת את אותותיה בעובר, ככל שחולפות למעלה מ-24 שעות ממועד הבדיקה הווגינלית ועד ללידה עצמה, וכי כך אירע.
280. עוד טענו התובעים כי אין מחלוקת כי הבדיקה הווגינלית שביצע ד"ר מנקוטה גרמה לזיהום התוך רחמי שאובחן.
נטען כי הבדיקה הווגינלית שבוצעה לאם לאחר פקיעת מי השפיר הייתה בדיקה אסורה, שכן נעשתה למרות היעדר סימנים כלשהם ללידה פעילה.
281. לכן, היות והפרקטיקה הנוהגת הייתה להימנע מביצוע בדיקות אלו לאחר ירידת מים , הרי שביצוע בדיקה וגינאלית הייתה פעולה רשלנית.
282. לעניין הקשר הסיבתי נטען כי הבדיקות הווגינאליות שבוצעו לאחר ירידת מים גרמו לזיהום, ואחראיות ל-15% מהנזק לכל הפחות.
טענות הנתבעת
283. ראשית, טענה הנתבעת, טענת הרחבת חזית והתיישנות.
284. לטענתה, בסיכומיהם "נזכרו" התובעים לייצר עילה חדשה, שאינה מאוזכרת בכתב התביעה, העומדת בסתירה אל מול חוות דעת המומחים מטעמם, ומהווה שינוי חזית אסור ביחס לקשר הסיבתי.
285. לטענת הנתבעת טענה זו של התובעים התיישנה לאור העובדה שהועלתה רק בשלב הסיכומים. לטענתה, בכתב התביעה ובחוות דעת המומחים מטעם התובעים, לא נטען כלל כי שיתוק המוחין של מי מהתאומות נגרם כתוצאה מזיהום ואין טענה בכתב התביעה כי בדיקות ווגינאליות גרמו לזיהום שגרם לשיתוק מוחין, אלא ההיפך הגמור.
--- סוף עמוד 47 ---
אי לכך, מדובר בטענה חדשה, שחייבה בקשה לתיקון כתב תביעה.
286. עוד נטען כי גם אם הייתה מוגשת בקשה לתיקון התביעה, הטענה לפיה זיהום כתוצאה מבדיקות ווגינאליות שבוצעו לאחר ירידת מים וגרמו לשיתוק מוחין, התיישנה, כיון שהיא מסתמכת על חוות דעתם של ד"ר הימן ופרופ' קווינט "שאומצו" בסיכומי התובעים, וחוות דעת אלו הוגשו בחודש יולי 2016, לאחר שמלאו 25 שנים לתאומות.
287. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי בדיקות ווגינאליות לאחר ירידת מים עלולות לגרום לזיהום ועל כן יש לבצען במשורה. נקודת המוצא לבחינת רשלנות צריכה להיות הנתונים בעטיים בוצעו הבדיקות ובענייננו: יולדת שאושפזה בעקבות צירים שנצפו וחשד ממשי ביותר ללידה מוקדמת.