288. עוד נטען על ידי הנתבעת כי יש לאמץ את חוות דעת ועדות פרופ' ליפיץ שאמר כי מדובר בהיריון תאומים עם ריבוי מים ומלכתחילה צוואר הרחם היה מקוצר מאוד ופתוח כדי 3-2 ס"מ. בנוסף בוצעה פעולה פולשנית (דיקור מי שפיר) שבד"כ גורמת לפעילות רחמית. כאשר במקרה כזה יש ירידת מים, במקרים רבים הרופא נאלץ לבצע בדיקה ווגינאלית כדי לוודא שלא מדובר בלידה פעילה. במקרה שלפנינו הדבר היה קריטי יותר כי מדובר בהיריון תאומים. לא ניתן היה להימנע מבדיקה ווגינלית.
289. לעניין הקשר הסיבתי נטען כי התובעים לא טענו ובוודאי לא הוכיחו בחוות דעת עפ"י מאזן ההסתברויות הנדרש, כי ביצוען של בדיקות ווגינאליות במועד בו בוצעו, הוא זה שגרם לזיהום שגרם לנזק המוחי.
הטענה להרחבת חזית והתיישנות בעניין גרימת נזק לתאומות עקב הבדיקות הווגינאליות
290. טרם נדון בטענות התובעים, יש להידרש לטענות הרחבת החזית וההתיישנות של הנתבעת.
291. עיון בתיאור העובדות בכתב התביעה המתוקן מעלה כי ביום 29.6.91 נצפתה ירידת מי שפיר ברורה בכמות גדולה. "בבדיקת צוואר לא היה כל שינוי והוחל במתן טיפול אנטיביוטי" (סעיף 39 לכתב התביעה). לא הועלתה כל טענה לזיהום שנגרם מבדיקה זו גם כשצוין כי למחרת הופיע חום לאם והוחל במתן אנטיביוטיקה רחבת היקף. בבדיקה הבאה שבוצעה בחדר לידה נמצאה פתיחה גמורה והאם ילדה תוך זמן קצר (סעיף 41 לכתב התביעה).
292. עיון בטענות התובעים בכתב התביעה המתוקן, מעלה כי בקשר לבדיקה הווגינלית נטען כדלהלן:
--- סוף עמוד 48 ---
"התובעים יטענו כי על אף שמי השפיר ירדו ביום השני שלאחר ביצוע השאיבה, הגב' א' נבדקה וגינלית מספר פעמים, בדיקה אסורה מחשש להחדרת זיהום, ואכן פתחה חום וסימני זיהום יומיים לאחר ירידת המים, ולמרבה הצער התפתחה לידה מהירה" (סעיף 24 לכתב התביעה המתוקן).
293. בהמשך נטען:
" מבלי לגרוע מהאמור לעיל, יוסיפו התובעים ויטענו כי הם אינם יודעים ואף לא יכולים היו לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לאירוע, וכי הנזק נגרם על ידי הטיפול ו/או המעשים ו/או במחדלים של הנתבעות, כולן או מקצתן והתרחשות האירועים ותוצאותיהם..." (סעיף 25 לכתב התביעה המתוקן)
294. לא ניתן לקבל את טענת הנתבעת להרחבת חזית, שכן בסעיף 24 לכתב התביעה נטען כי הבדיקה הווגינאלית, הייתה בדיקה אסורה מחשש לזיהום, ובנוסף נטען בסעיף 25 (כמו גם בסעיפים 26, 28 ו-29 בנוסח כללי יותר) כי הנזקים נגרמו על ידי טיפול/מעשים/מחדלים "למרות שידעו או צריכים היו לדעת שיגרמו אותם נזקים שהיו צפויים להיגרם ואכן נגרמו" (סעיף 29ב. לכתב התביעה).