373. בעניין שירותי בריאות כללית הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין פיצויים לילדה שנולדה עם תסמונת X שביר. סכום הפיצויים לניזוקים הופחת אולם בעניין מרכיב תנאים סוציאליים (כולל פנסיה) לא ראה בית המשפט להתערב.
374. זאת ועוד הפסיקה המחוזית הענפה גורסת כי קטין זכאי לפיצוי בגין הפרשות המעביד לתנאים סוציאליים ובהם פנסיה, היות והפרשה לתנאים סוציאליים היא חובה שבדין. לו התאומות היו משתכרות למחייתן, המעביד שלהן היה מפריש עבורן לתנאים הסוציאליים השונים, כולל לפנסיה.
375. הפיצוי בגין ראש נזק זה הוא בהתאם לצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה, לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז=1957, אשר אושר ברשומות ביום 27.9.2011. (כאמור בע"א 8930/12 הפניקס נ' צחי טוויג (פורסם בנבו, 31.7.2014)) בשיעור של 12.0% מהפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות.
376. אי לכך, התחשיב הוא כדלהלן:
באשר לתאומה ע'- לעבר 1,297,800 ₪ X 12.0% = 155,736 ₪
לעתיד 2,088,259 ₪ X 12.0% = 250,591 ₪
באשר לתאומה נ'- לעבר 1,297,800 ₪ X 12.0% = 155,736 ₪
לעתיד 2,565,203 ₪ X 12.0% = 307,824 ₪
בית או מוסד – מגורי התאומות
--- סוף עמוד 62 ---
טענות התובעים
377. התובעים טענו כי התאומות גרות כיום בבית הוריהן, מטופלות באהבה ובמסירות על ידי משפחתן ואין כל מניעה כי ימשיכו לחיות בקרב המשפחה, שידאגו לכל צרכיהן. ד"ר אשכנזי, המומחה מטעם התובעים, טען בחוות דעתו כי מומלץ לשלב את התאומות במסגרת שהיה יומית של אנשים עם ליקויים מעל גיל 21. מנגד, טען ד"ר הימן, המומחה מטעם הנתבעת, כי יש צורך בהשמתן במסגרת דיור חוץ ביתי. התובעים טענו כי תפיסת עולמו של ד"ר הימן היא השמת נכים במוסדות ללא התחשבות בצרכיהן.
378. לטענת התובעים ניסיון לשילוב התאומות במסגרות מחוץ לבית לא צלחו, הן בכו וסרבו לאכול שם.
379. מר האס המומחה מטעם הנתבעת הציע מספר מסגרות להשמה מחוץ לבית אך הודה כי אין לכפות על ההורים הוצאה כפויה.
380. עוד נטען כי ההורים אינם מעוניינים להכניס את התאומות למסגרת יומית, ומעדיפים, מתוך ניסיונם, להשאיר את התאומות בחיק המשפחה, שם יוכלו להיתמך על ידי מטפלות. על כן חלופת הבית היא החלופה הראויה.
טענות הנתבעת
381. לטובתן של התובעות, לנוכח אורח חייהן הפאסיבי וחוסר המעש שלהן בחיי היום יום, כפי שתואר ע"י הגב' שטולברג ונגרובסקי, העובדת הסוציאלית מטעם התובעים, יש לשקול ברצינות העברתן למסגרת חוץ ביתית, בה תופעלנה ותקודמנה. מדובר בפתרון לטובת התובעות לאור המציאות המתוארת בחוות דעת העובדת הסוציאלית מטעמן, שהיא בוודאי עדות אובייקטיבית. שיקול נוסף בעד העברה למסגרת חוץ ביתית, גיל הורים ובריאותם הרופפת.