29. במקביל ניתנו גם פסקי דין שבהם הוחלט להפחית את ריבית ההיוון ולהעמידה על 2%. בת"א (מחוזי מרכז) 53580-05-12 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, [פורסם בנבו] בפסקאות 76-21 (15.3.2018) (השופטת ב' טולקובסקי), לאחר דיון נרחב בסוגיה והתרשמות מחוות דעת מטעם מומחים כלכליים, הועמד שיעור ההיוון על 2% לאור "התשואה שניתן לקבל על השקעה בטוחה דוגמת אג"ח ממשלתיות או אג"ח בעלות סיכון נמוך, ביחד עם הורדת שיעור ההיוון הקבוע בתקנות ההיוון" (כך גם בת"א (מחוזי מרכז) 8765-08-14 נמימי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב- "הפול", [פורסם בנבו] בפסקאות 75-40 (30.7.2018) (השופט ש' סרחאן)). באחד המקרים היה זה השופט דראל עצמו שאמר: "הגעתי לכלל מסקנה כי בהליך שלפני יש לערוך את חישוב הפיצויים והניכויים על יסוד ריבית של 2%, וזאת אך מן הטעם שהנתבעת טענה לניכוי המבוסס על היוון בריבית של 2%. מקובלת עלי עמדת התובע כי יש להוון את כספי הפיצויים ואת כספי הניכויים על פי אותה ריבית. מקום בו הנתבעת מבקשת לנכות מכספי הפיצויים את הערך המהוון של קצבאות המוסד לביטוח לאומי לפי ריבית של 2%, היא מנועה מלטעון להיוון כספי הפיצויים על פי ריבית של 3%" (ת"א (מחוזי י-ם) 16809-01-14 מ.ט. נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 58 (4.6.2018); בדומה ראו ת"א (מחוזי מרכז) 11882-03-15 עיזבון המנוח א.מ.א ז"ל נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול", [פורסם בנבו] בפסקאות 31-22 (15.5.2018) (השופט צ' ויצמן); וכן ת"א (שלום חיפה) 45006-01-12 פלוני נ' סלמאן, [פורסם בנבו] בפסקאות 56-40 (25.10.2018) (השופטת ע' וינברגר). כמו כן ראו מאמרו של ד"ר מנחם (מריו) קליין "אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש 'לחשב מסלול מחדש' - שימוש במקדמי היוון אנכרוניסטיים בתביעות נזיקין כפגיעה קשה בניזוקים" (2016); ומאמרם של עדית סולברג, אסף פוזנר ונתנאל פוזנר "שיעור ההיוון: עשרה עקרונות להשבת המצב לקדמותו" משפטים על אתר (2019)).
סיכום ההתפתחויות האחרונות
30. פסק הדין בעניין חיימס ניתן בשנת 1997. בשנים שחלפו מאז, השתנתה סביבת הריבית, ובעקבות המלצות ועדת וינוגרד השתנה שיעור ההיוון של קצבאות המל"ל והועמד על 2%. נוכח התפתחויות אלה, הסוגיה התעוררה שוב ושוב בערכאות
--- סוף עמוד 23 ---
הדיוניות ובמספר פסקי דין נפסק פיצוי על בסיס ריבית היוון של 2%. מכאן הצורך לפתוח מחדש את הדיון בסוגיה המורכבת המונחת לפנינו. אציין כי חוסר הוודאות השורר כיום כמובן אינו רצוי, אך ההכרעה בתיק התעכבה שוב ושוב בשל ההמתנה למסקנות הסופיות של הוועדה הבינמשרדית. בתוך כך דחינו בקשה להכריע בעניין שיעור הריבית למשך תקופת הביניים עד למתן פסק הדין (החלטה מיום 12.2.2018).