גם עניין התמורה הנוספת הנגזרת מהמכירות (ה-UPSIDE) היה מונח על שולחן המשא ומתן עוד לפני תחילת מעורבותו של התובע;
השתתפותו של התובע בישיבות המשא ומתן, ויותר מכך: מעורבותו המעשית במשא ומתן, היו, לדברי מרבית העדים שהשתתפו במשא ומתן, שולית ומועטה;
התובע היה מודע לדרישות החוק בדבר הסכם תיווך כתוב, כתנאי לזכאות בדמי תיווך והתעלם מדרישה זו, תוך נטילת סיכון כי תביעתו תידחה מטעם זה וכי יקשה עליו, בהעדר הסכם כתוב, להוכיח את גרסתו;
התובע לא הוכיח מהו שיעור דמי התיווך שהוסכם עליו לדבריו (ככל שהוסכם);
התובע גם לא הוכיח עם מי מהנתבעות נקשר הסכם התיווך (שבעל פה) ומהי עילת התביעה נגד חלק מהנתבעות.
התובע לא מילא אחר התנאי הבסיסי של חוק המתווכים: קיומו של הסכם תיווך כתוב ,וענייננו אינו יכול להימנות על המקרים החריגים והקיצוניים, שייתכן ויצדיקו התגברות על דרישת הכתב, בהתאם לפסק דין מזרחי.
מאחר שעל ענייננו חל חוק המתווכים לא ניתן לבסס עילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.
לפיכך, דין התביעה להידחות.
הוצאות
113. התובע הגיש תביעה על סך 11 מיליון ₪ נגד חמש נתבעות שונות.
כל אחת מהן יוצגה על ידי משרד עורך דין בנפרד.
סכום התביעה הגבוה חייב את הנתבעות לפנות למשרדי עורכי דין מהגדולים והמובילים.
הנתבעות נדרשו להגיש כתבי בי-דין מרובים, ועדיהם ובאי כוחם נדרשו להגיע לחמש ישיבות הוכחות ארוכות, נוסף לישיבות קדם משפט אחדות.
תביעתו של התובע נדחתה על כל מרכיביה.
הנתבעות זכאיות, אפוא, לקבל מהתובע הוצאות הולמות.
תוצאה
--- סוף עמוד 55 ---
144. התביעה נדחית.
התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות: שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪ והוצאות משפט בסך 30,000 ₪.
ניתן היום, י"ד אב תשע"ט, 15 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.
יונה אטדגי