78. גם במקרה זה, הנטל הנדרש להוכחת טענה זו הוא משמעותי, ובית המשפט העליון הבהיר ש"אין די בעובדה, שהמתקשר נתון ללחץ חברתי-משפחתי וללחץ אישי-פנימי, המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל", ונדרש שכל אחד מיסודות עילת הביטול בשל פגם ברצון יתקיים במלוא תוקפו[27]. כמו כן, נקבע כי "עושק" כמשמעותו בסעיף 18 לחוק החוזים הוא ניצול מצוקתו, חולשתו או חוסר ניסיונו של האחר.
79. בהקשר זה, אף נקבע כי למונחים של "עושק" ו"ניצול" נודעת משמעות שלילית של התנהגות בלתי מוסרית או בלתי הוגנת. מצוקה היא מצב של צרה ודוחק שאליו נקלע המתקשר, אך היא אינה מצב של עוני ומחסור או אי נוחות
--- סוף עמוד 22 ---
הנגרמת עקב הצורך להתמודד עם קשיים כלכליים, אלא שינוי פתאומי המביא ללחץ חמור, כלכלי או פסיכולוגי.
80. אחד המבחנים לקיומה של מצוקה הוא היעדר אלטרנטיבה ממשית סבירה להתקשרות בחוזה הנדון. יסוד מכונן נוסף של עילת הביטול בגין עושק הוא ש"תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". המבחן ליישום יסוד זה הוא מבחן אובייקטיבי חיצוני[28]. גם כאן, נציין כי אותו נטל לא הורם על ידי התובע, אפילו לא ברמה המינימלית.
81. הנימוק השני להחלטתנו – טענת האילוץ, הכפייה והעושק הועלתה על ידי התובע ללא כל ביסוס – מעבר לאותה טענה שצוטטה דלעיל על ידינו, ואשר צוינה על ידי התובע בכתב התביעה, הרי שטענתו של התובע לגבי אותו "אילוץ", נטענה לאורך כל ההליך בלקוניות רבה, ולא פותחה או הורחבה על ידו[29]. התובע לא הסביר האם וכיצד נגרמה לו פגיעה בגופו, בנכסיו, בחירותו או במעמדו החברתי או הכלכלי, מצידה של הנתבעת, כדי לאלצו להתקשר בהסכם 2010.
82. מעבר לכך, התובע לא הבהיר איזה נסיבות גרמו לו לחתום על הסכם 2010, והאם הוא היה נמצא בבעיה כלשהי מבחינת מצבו הכלכלי, הפסיכולוגי או כל גורם אחר, באותה העת. התובע גם לא הבהיר האם לא היו לו אלטרנטיבות ממשיות סבירות, זולת לחתום על הסכם 2010. התובע אף לא הבהיר איזה לחץ, אם בכלל, הופעל עליו מצידו של בעלי הנתבעת, אסף, והאם היתה מצידו של אסף התנהגות כלשהי שניתן לראותה כהתנהגות בלתי מוסרית או בלתי הוגנת.
83. לבסוף, התובע לא הסביר הכיצד ניתן לראות את תנאי הסכם 2010 ככאלה שהם "גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". למעשה, המדובר בטענה סתמית שהועלתה ללא כל ביסוס תשתית עובדתית וראייתית מצידו של התובע, וגם מטעם זה דינה להידחות.