ה. כסף מזומן שמוחזק בידי המשטרה – תימשך החזקתו בדרך זו עד מתן החלטה סופית בבקשת החילוט.
ו. המחאות – המשך החזקתם וטיפול במימושם באמצעות יחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי.
ז. דמי השכירות שמניבים נכסי המשיב 1, הרשומים על שם המשיבים 10 ו-11 – מתן צו המורה על העברתם אל נציג המשטרה שיעבירם לניהול יחידת החילוט (כמפורט בבקשה).
ד. סעד זמני של חילוט מכוח חוק איסור הלבנת הון – רקע נורמטיבי
39. הנאשמים ובכלל זה המשיבים שעניינם נדון בהחלטה זו הואשמו בעבירות לפי סעיפים 3 ו-4 בחוק איסור הלבנת הון.
על-פי סעיף 3 בחוק איסור הלבנת הון, הלבנת הון היא פעולה ברכוש אסור, מתוך מטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו. רכוש אסור לעניין זה הוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) בהוראה זו, כלומר, רכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירת מקור, שזו עבירה המנויה בתוספת הראשונה של החוק, רכוש ששימש לביצוע עבירת מקור, שאיפשר את ביצועה או שנעברה בו עבירה.
בסעיף 4 בחוק איסור הלבנת הון, שעניינו איסור עשיית פעולה ברכוש אסור, נקבעה העבירה של עשיית פעולה ברכוש בידיעה שזהו רכוש אסור ששוויו קבוע בתוספת השנייה של החוק.
הלבנת הון היא אפוא, "עשיית פעולות שמטרתן להטמיע רכוש שהופק בפעילות עבריינית (הרכוש 'האסור'), ברכוש בעל אופי לגיטימי וכשר – כך שלא ניתן יהיה להתחקות אחר מקורו הבלתי חוקי של הרכוש האסור ... חוק איסור הלבנת הון קובע כי הטמעה וטשטוש מקורו של רכוש אסור הן עבירות שבצידן עונשי מאסר וקנס" ובלבד שהרכוש האסור הופק מ"עבירת מקור", עבירה המנויה בתוספת הראשונה לחוק (ע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל (11.8.2019), כבוד השופטת ע' ברון, פסקה 13 (להלן – עניין שאיבות). על הרקע לחקיקת חוק איסור הלבנת
--- סוף עמוד 15 ---
הון, על תכליתו ועל עיקרי הוראותיו הנוגעות לנושא החילוט והחילוט הזמני. ראו עוד בפסק-דין זה, שניתן זה עתה. שם, פסקאות 17-13).
40. אחד הכלים שנמצאו יעילים בהתמודדות עם הלבנת הון אסורה, הוא חילוט הרכוש האסור שהופק מעבירות המקור. תכלית החילוט היא כפולה. "הן לפגוע בתמריץ של העבריין לעבור עבירה, הן למנוע שימוש חוזר במשאבים בלתי לגיטימיים על ידי הוצאתם ממחזור הכספים הלגיטימי" (עניין שאיבות, שם וכן הפסיקה הנזכרת שם). החילוט שולל אפוא, את הרווח שהופק מהפעילות העבריינית, הופך אותה ללא משתלמת ומונע מהעבריין את הרווח שהפיק וזאת כדי שחוטא לא ייצא נשכר (שם).