בעניין רווחי הסוכנים הובהר כאמור, שרווחיהם עמדו על עמלה בשיעור של כ-10%-5% מתוך ההפסד בהימורים. אם מהמר הפסיד בהימור, הסוכן קיבל את העמלה ואם צדק בהימור, הוא קיבל את מלוא הסכום שעליו הימר והסוכן לא קיבל דבר. הרווח של העסק נוצר אפוא, מהפסדיהם של המהמרים. כך למשל, כאמור בדוגמה שהובאה לעיל, בהימור על סך 100 ₪ שבו המהמר הפסיד, הסוכן קיבל 10 ₪ (10%) מסכום ההימור ואילו אדם (המשיב 1), ששימש "בנק", קיבל את יתרת הסכום שעליו הימר המהמר שהפסיד, העומד בדוגמה זו על סך 90 ₪ (90%).
סיכום ביניים ראשון: אופן חישוב היקף עבירות ההימורים
64. הסכום שחושב לעניין היקף עבירות ההימורים (מעל 34,000,000 ₪), הוא הסכום הכולל של כל ההימורים של כל המהמרים באמצעות הסוכנים ושעל-פי הנטען, המשיב 1 (אדם) הוא זה שעמד בראש פירמידת ההימורים. כפי שטענה המבקשת לעניין זה, היקף העבירה נקבע על-פי הסכום הכולל של ההימורים ולא על-פי סכומי הרווח שצמחו למשיב 1 או לסוכנים.
--- סוף עמוד 25 ---
בעניין זה מקובלת עליי טענתה של המבקשת, שלפיה העבירה של ארגון הימורים (סעיף 225 בחוק העונשין) אינה מותנית בהפקת רווח מההימורים. כך גם בכל מקרה, סכומי העבירה לעניין חילוט אינם נגזרים מסכומי הרווח. כך אף נקבע לעניין זה בבש"פ 5723/14 טולוטו שיר נ' משטרת ישראל (3.11.2014) (כבוד השופט ס' ג'ובראן, פסקה 12) (להלן – עניין טולוטו), שאליו הפנתה המבקשת בטיעוניה. כאמור שם, "באשר לסוגיית גובה הסכומים נושא העבירה, אכן הלכה היא כי 'בלעו של גזלן' משמעו הכספים בהם בוצעה העבירה ולא ה'עמלה' שגוזל כל עבריין אגב ביצועה (ראו: ע"פ 4980/07 אלון כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 34 ואילך (4.11.2010); ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' אלירן עובד ואח' (14.5.2012))".
כן ראו לעניין זה את דברי בית המשפט בעניין ע"פ 4980/07 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 34 ואילך (4.11.2010) (כבוד השופט ח' מלצר, פסקאות 35-34) (להלן – עניין כהן), שכאמור, נזכר בעניין טולוטו:
"נידרש ראשית לשאלה מהו אותו 'רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה', שהוא הסכום שיש לחלטו: האם ... כפי שנקבע (כמלוא תקבולי המערער ...), או שמא רק 'רווחיו' של המערער ... כטענתו של זה.
לטעמי, צדק בית המשפט המחוזי הנכבד בהחלטתו בעניין זה. ניסיונו של המערער לאתר כאן ו'לחלץ' את המחיר ... ולהפחיתו ממחיר המכירה בפועל, הוא עקר. כך אף ניסיונו של המערער לאתר את רכיב 'הרווח' במכירה, בניכוי הוצאותיו השונות. ... משביצע המערער את העבירות שביצע, עבירות המנויות כולן בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון, הרי שכפי שקבע בית המשפט המחוזי, התקבולים כולם הם של 'רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה' (סעיף 21(א)(2) לחוק איסור הלבנת הון). פרשנות אחרת תחטא לתכליתו של חוק איסור הלבנת הון, תחייב את התביעה ואת בתי המשפט להידרש לחישובים ולהשערות סבוכים לגבי היקף הכנסותיו והוצאותיו של העבריין, אילו רק היה נוהג כאדם ישר, ותעקר את כוחו של החוק לשמש ככלי אפקטיבי למלחמה בהלבנת הון (עיינו: עניין שם טוב; ע"פ 8325/05 בלס נ' מדינת ישראל (10.1.2007); גרוסמן ובלקין, 160-157)".