מעבר לכל אלו, דומה כי הראיה המרכזית התומכת בכך שאבנר לא היה אלא איש קש שעל שמו נרשמה הדירה בכזב, היא העובדה שבתחילה נעשה ניסיון לרשום את הדירה על שמה של מלכה. רק בשל כך שהתחרטה ורק בשל כך שהיא לא הסכימה להיות מעורבת בעניין, הדירה נרשמה על שם אבנר. עובדה זו, לא רק נאמרה בהודעתה של מלכה, אלא כמפורט לעיל, נתמכה בעדויותיהם של גורמים אובייקטיביים שהיו קשורים בעסקה ובכלל זה המתווך, איש המכירות מטעם החברה הקבלנית שמכרה את הדירה ועורכי הדין.
גם הטענה שאבנר, בהיותו בעל הדירה, מקבל את דמי השכירות, נסתרה בטענותיו התמוהות, שלפיהן קיבל את ההמחאות של דמי השכירות שנתנו שוכרי הדירה, אך איבד אותן, מבלי שעשה דבר בעניין אובדן ההמחאות.
מכלול הראיות שפורטו ובכלל זה גם הימנעותו של אדם ממסירת גרסה כלשהי בעניין הדירה והכחשותיה של שמחה, שעמדו בניגוד לראיות אחרות, תומכות אפוא, בכך שהדירה ברחוב הכרמל היא בבעלותו של אדם. הן אף תומכות בכך שאבנר לא היה אלא "איש קש" שעל שמו
--- סוף עמוד 40 ---
נרשמה הדירה. כל זאת, מתוך ניסיון של אדם להסוות את הכספים שעל-פי ראיות שפורטו קודם לכן, מקורם בעבירות ההימורים.
100. לנוכח האמור, נדחות כל טענותיו של אבנר בעניין רכישת הדירה ברחוב כרמל. מאליהן גם נדחות טענותיו בכל הנוגע לבקשת המבקשת שעניינה מתן סעד זמני גם בעניין דמי השכירות. שכן, אם הדירה אינה של אבנר, הוא אינו יכול להישמע בטענה כלשהי בעניין הסעד הזמני המבוקש בעניין דמי השכירות המתקבלים מהשכרת הדירה.
מאחר שאדם שהוא הבעלים האמתיים של הדירה ברחוב כרמל ומאחר שהוא כלל לא טען דבר בעניין דמי השכירות, לא נותר אלא להסיק שעניין זה אינו שנוי עוד במחלוקת.
101. בדומה נדחות גם כל טענותיה של שמחה בעניין הדירה ברחוב כרמל ובעניין מעורבותה בהלבנת ההון באמצעות רכישת הדירה. הראיות שעליהן עמדנו מעלות ששמחה הייתה מעורבת עד צוואר בכל הנוגע לעסקאות הקשורות ברכישת הדירה. תחילה מכירת המגרש שהיה בבעלותו של אדם ונרשם על שם אבנר, לאחר מכן הניסיון לרשום את הדירה על שם אחותה מלכה ולבסוף כל הכרוך בהשלמת עסקת רכישת הדירה שהיא בבעלות אדם, אך נרשמה על שם אבנר. לכל אלו גם מצטרפות גרסאותיה המתחלפות והסותרות ודבריה בשיחות שנקלטו בהאזנות הסתר, אשר כאמור, תומכות בעובדות האמורות, העולות בבירור מן הראיות.
י. דיון בטענות המבקשת בעניין הראיות להלבנת ההון הנטענת